משך חכמה
וידבר משה כו' בניו הנותרים, שגם עליהם היה קצף. פירוש לזה אמר ואכלוה מצות אצל המזבח ולא בהיכל (תו"כ), אף שק"ק נאכלים בהיכל וכמו שאמרו בזבחים ס"ג, רק משום שהארון אמרו מי שארון קולטו למיתה ובמזבח אמרו מי שמזבח קולטו לחיים, כי הארון משכן הכבוד בעצמו ומי יעלה בהר ד' וצריך לזה הזדככות גמורה, לא כן המזבח מורה על קשור האומה בכלל אחד אל אחד ביחוסם אצל השי"ת המאחד לבביהם לכן מזין ומחבב ומזיח. ולזה אמר, כיון שהקצף גדול לכן אכלוה מצות אצל המזבח ולא פתח אהמ"ע כמו מלואים כי הקצף גדול ורק המזבח יקלטן לחיים וכמו שאמרו המזבח קולט ודו"ק. ועיין זבחים ס' וכי אצל המזבח אכלוהו.
משך חכמה
ואכלוה מצות כו'. לפי שהיא מנחת צבור והיא מנחת מצות שעה כו', שלדורות אין בצבור מנחה נאכלת והו"א דדינה כמו מנחה הנאכלת בצבור וזה שתי הלחם דאיקרי מנחה (מנחות מ"ו) דנאכלין חמץ, כן הכא הו"א דרק הקטרה מצה, אבל שיריה נאכלין חמץ קמל"ן.