משך חכמה
ולקח הכהן מלוג וכו' על כף הכהן השמאלית מצוה שיצוק לתוך כף של חבירו, וכתוב מן השמן אשר על כפו להורות דאם נתן לתוך כפו יצא. תו"כ. הענין, דהימין מכונה על החכמה והתורה אשר בהגבר המושכלות אצל האדם והשמאל הוא על כחות האנושיות, הטבעיי והמתאוה, וההכרח, לזה אמרו לישר מסילה להדבוק בדרכי השם, יצר זה התאוה, והתינוק זה הטבעיי ואשה זה ההכרח, וכמו שאמרו אדם מביא חיטים חיטים כוסס כו' מאירה עינו כו', שמאל דוחה וימין מקרבת, שיקרב זה מצד הצורך בזה אל דרכי החכמה והתורה, לא מצד השמאל של האדם, שדבוק בזה בקשר בלתי מתפרד. והנה ביום הכפורים נגדר כח התאוה וההכרחי, כי יעמוד האדם כמלאך נפרד מעניני החומר אכילה שתיה כו' תשמיש, אז מצאנו ששמאלו של אדם מכפרת וזהו שאמרו שמאל שהותר מכללו ביוהכ"פ לאפוקי יוהכ"פ דהוכשרו בשמאל (מנחות כ"ה), ולכן שטן לית ליה רשות לאשטוני, כי כח השמאל, היינו כח התאוה אז בטל לגמרי, והנה הכהן כל השנה, אף דהוא אינו פרוש מאשה ומההכרח, כדרך כהני הקופים, אבל מוגדר הוא באכילתו, אוכל תרומה בטהרה וקדשים במקום קדש, באשה מוגדר הוא מזונה, גרושה כו' וכשהוא טמא אסור לעבוד עבודה, ולכן שמאלו עלול להיות כלי שרת לקבל את השמן של מצורע, וזה שאמר ויצוק על כף הכהן השמאלית, שכף השמאל יהי' בכיהונו. ודו"ק היטב.