משך חכמה
כי כל שאור וכל דבש כו' קרבן ראשית כו' ואל המזבח לא יעלו לר"נ. בזה מפורש הכתוב הושע ט' כענבים במדבר מצאתי ישראל, שכמו ענבים הן מונפין לגבי מזבח ואל יעלו לריח נחוח דאינן ראויים לאשים והיוצא מהיין הן נסוכין ע"ג מזבחי לריח נחוח, כן מצאתי ישראל שיהיו בניהם טובים ונעלים מהם, אכן כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם שהתאנה בכורה תנופה אית בה אבל היוצא ממנה, דבש אינה ראויה לבכורים ג"כ שאין מביאין בכורים חוץ מיין ושמן, וזה דהבנים גרועים הרבה מאבותיהם, שאינם מלמדים אותם תורה ויראת ד' ולא זה בחר ד' אלוקי יעקב. זה מכוון הפסוק. ועיין תרומות פרק י"א משנה ג'.
משך חכמה
תו"כ כי כל שאור וכל דבש מה ת"ל כל שאור וכל דבש פירוש קרא דכל לרבות עירובו בשניהם לכתוב בחד ואנא ידענא לאסור עירובו בשני' לפי שיש בשאור מה שאין בדבש שאור הותר מכללו, פירוש, לפי שהכתוב פרט קרבן ראשית תקריבו אותם ושאור מצאנו שהותר במקדש לבד קרבן ראשית בהקרבה לגבי מזבח בתנופה זה בלחמי תודה דאיכא חמץ, אבל דבש לא הותר מכללו לבד בכורים קרבן ראשית במקדש שיהא דבש טעון תנופה ופשוט. ודברי הגמ' אינו מובן לעני כמוני.