משך חכמה
כי יובל היא קודש תהיה לכם כו' בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו. יתכן, דמורה טעם קדושת הארץ ביובל, שלא תזרע ולא תאסף, ויהיו פרותיה מופקרין לכל, כדי שלא יהיה קשה על יצר האדם להשיב השדה, שכבר קנה והוחזקה בידו להחזירה ליורשי המוכר, לכן אמר להיות הפקר בשנה זו לכל ולא תזרע כו'. ודברה תורה כנגד יצה"ר. ודו"ק.
משך חכמה
מן השדה תאכלו את וכו'. פירוש ראב"ע, שתוציא לכם השדה, דמפרות, שהן תוך הבית משנת השמיטה מוכרח לבער, ואי אתה רשאי לכנוס משביעית לשנת היובל שלאחריו, דאוכלין בזתים עד הפורים וכו', וא"כ ביובל כבר כלה מן הבית ואין לאכול רק מה שתוציא השדה ולא משנה הקודם. וזה פירוש התו"כ למעיין. ודו"ק.