משך חכמה
ואת אשר חטא מן הקודש כו' ונתן אותו לכהן. פלא מאי כהן איכא הכא להקרן המושב, ולכן מפרש יונתן בתרגומו, דקרא מיירי באופן שאין מחויב אשם מעילות, רק בנהנה מבשר קדשי קדשים לאחר זריקה שהיה להן שעת היתר לכהנים, דהקרן והחומש משלם לכהן, שלו היה שייך הבשר, כמו דתנן בתוספתא דשקלים בשם ריב"ב, אבל אשם מעילות אין כאן, ולכן פסיק לקרא קמא בערכך כסף שקלים כו' לאשם זהו קרן דמקרי אשם, וכמו בגזל הגר דכתיב ואת אשמו כו', וכמו דתניא סוף פרק הגוזל עצים והקדש למד מהדיוט מה אשם דהתם קרן כו'. וזה פירוש נכון ע"ד דרוש. אולם יתכן לפי מה דאמרו במעילה דף ט"ו מחוורתא אין חייבין מעילה אלא כו' ועולה בלבד, וקמ"ל קרא דיביא דבר אשר כהן מקריבו, שעור לכהן ולא יביא דבר שכולו לשם כמו קטרת דבזה פליגי רב ולוי יעו"ש היטב ודו"ק.