הֲלֹ֞א אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר יוֹרִֽישְׁךָ֛ כְּמ֥וֹשׁ אֱלֹהֶ֖יךָ אוֹת֥וֹ תִירָ֑שׁ וְאֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר הוֹרִ֜ישׁ יְהוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ מִפָּנֵ֖ינוּ אוֹת֥וֹ נִירָֽשׁ׃
משך חכמה
בהפטרה. ועתה ד' כו' הוריש כו' את אשר יורישך כמוש אלוהיך אותו תירש. נזהר מלאמר את אשר הורישך, שלא יתן ממש לע"ז רק אמר שלפי טעותך את אשר יוריש לך כמוש אותו תירש, וכפי האמת שלא יוכל להוריש באמת לא תירש מאומה, ואמר ואת כל אשר הוריש ד' בלשון עבר, שמידו ירשנו כל. ויעוין ט"ז יור"ד סימן קמ"ז בזה.