Parshanut על שמות 6:14
משך חכמה
ואלה ראשי בית אבותם. הנה העמיד השי"ת משה ואהרן לנביאים ומנהיגים לבל יפול ספק בלבב בני ישראל ופקפוק בשליחותם, לכן בחר בהם שהם זקנים והזקן בל יעשה תחבולות רמיה לרמות אחרים ובפרט להוציא עם שלם בלתי מסודר ולהניחם כצאן אחרי כי זקן האיש ופחד המות נגדו וחום רוחו כבר אבדה כן בחר השי"ת באופן כי יהיה מבקרים אחרי פעולות משה ומהרהרים אחריו בכל נטיה לרעה כדי שלא יהיה שום פקפוק בנבואתו לדורות הבאים אחריו והיו ארבעים שנה פנוים משדה וכרם ולבבם טרוד רק במושכלות והיו מביטים אחריו בכל פרט ופרט, וכן עם קשה עורף דבר הנחקק בדבר קשה הוא חרות לעד לא ימחק. לכן ספר כי בני ראובן פלוא ובני שמעון שאול בן הכנענית ובני יצהר קרח ופינחס, אשר כל אלה בני פלוא ושבט שמעון וקרח היו מתנגדים אל משה בכל פרט ופינחס עשה מעצמו וקנא לד' אשר כל אלה לא נשאו פני משה והיו מבקרים את מפעליו לזה הוא אהרן ומשה אשר אמר ד' להם הוציאו את בנ"י ממצרים כו' כי הם ינחילו את המושכלות האמיתיות וידיעת האלקית בלא שום פקפוק מורשה לדורות ומשה בן שמנים כו' בדברם אל פרעה כדי שיאמינו בם ישראל כי זקנים כאלה לא ישקרו ולא ירמו אותם להוציאם במדבר כו' והבן.
Ask RabbiBookmarkShareCopy