לָכֵ֖ן אֱמֹ֑ר הִנְנִ֨י נֹתֵ֥ן ל֛וֹ אֶת־בְּרִיתִ֖י שָׁלֽוֹם׃
סדר מעמדות
במדבר כה (י) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: (יא) פִּֽינְחָ֨ס בֶּן-אֶלְעָזָ֜ר בֶּן-אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן הֵשִׁ֤יב אֶת-חֲמָתִי֙ מֵעַ֣ל בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֔ל בְּקַנְא֥וֹ אֶת-קִנְאָתִ֖י בְּתוֹכָ֑ם וְלֹא-כִלִּ֥יתִי אֶת-בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֖ל בְּקִנְאָתִֽי: (יב) לָכֵ֖ן אֱמֹ֑ר הִנְנִ֨י נֹתֵ֥ן ל֛וֹ אֶת-בְּרִיתִ֖י שָׁלֽוֹם:
בית אהרן
לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום. איתא במדרש גדול השלום שאין העולם מתקיים אלא עפ"י השלום והתורה כולה שלום שנאמר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. אדם בא מן הדרך נותנים לו שלום. בשחרית כו' קורא ק"ש וחותם בשלום. הפורס סוכת שלום. ובתפלה חותמין המברך כו' בשלום ע"כ:
בית אהרן
והתחיל. בפנחס נאמר הנני נותן לו את בריתי שלום כי הצדיק הקדוש ונקי בעניינים אלו ומקנא קנאת י"י ע"ז הענין ניתן לו בחינת השלום וכל ההשפעות הם על ידו כנ"ל. וז"ש השיב את חמת"י מעל ב"י וכו'. השיב תיבת חמת"י. פירוש כי אותיות חמת"י הוא חתמ"י וד"ל. ובמה בקנאו את קנאתי. כי מדת החסד העליון נתעורר ע"י קנאה כזה והוא איש החסד. וז"ש פנחס ביו"ד. פנ"י ח"ס. כי מדת החסד נתעורר על ידו כי במקום שיש דין למטה אין דין למעלה. ואמר בשם אביו זצוק"ל משוך חסדך ליודעיך אל קנא ונוקם. כי חסד א"ל הוא ע"י קנא ונוקם וזהו שמחם בבנין שלם כי בדי"ן הוא שיטול שכרו היינו ע"י מדה"ד ומדת קנא ונוקם נטל שכרו ומהו שכרו פנחס הוא אלי' ולכן שמחם בבנין שלם. וזהו פנחס פנ"י ח"ס בן אלעזר. א"ל הוא בחינת חס"ד בן אהרן הכהן. שהוא איש החסד כידוע. וזהו שפירש"י שהיו השבטים מבזים אותו הראיתם בן פוטי וכו' בא הכתוב ויחסו אחר אהרן. ולכאורה תמוה ומי לא ידע יחוסו. אלא הכל כנ"ל. והיא היתה כזב"י בת צו"ר. שכזבה בבחינת צו"ר כמבואר. וסיים הכלל הוא שצריך כל או"א להיות נשמר מאוד בזה הענין ולהיות קנא ונוקם ע"ז. ועי"ז יתעורר חסד עליון וכל השפעות טובות אכי"ר: