ציטוטים על בראשית א:כז

הנה כתיב ויברא את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא וכו', דהיינו שיש צלם א' שהוא למעלה מן הטבע וצלם ב' שהוא בטבע הטבע בגי' אלהים וזהו צלם אלהים שבכתוב והוא בחי' הגוף שתחת הטבע ויקרה מקרה הטבע אבל המחשבה שהיא החיות היא קיימת לעד וע"כ כמה צדיקים שלא שלטה בהם הטבע כגון א"א ע"ה וכיוצא בהם כי היו דבוקים במה שלמעלה מן הטבע ונודע שיציאת מצרים הי' בזכות אברהם דהיינו מחמת אהבה הגם שהיה גבורות במצרים זהו גבורה שבחסד מחמת אהבתו את בניו מכה שונאיו וזהו ועבר ה' לנגוף דהיינו הויה מדת הרחמנות ואהבה העביר על מדתו לנגוף את מצרים והכל מבחי' אהבתו לבניו ונודע שעולם התענוג הוא עלמא דאתכסייא נק' הוא כמ"ש אז תתענג על ה' למעל' מהויה [שהוא ת"ת ז"א] והו מה שכתוב והיה כי וכו' מה העבודה וכו' ואמרתם שבעבודה זו אנו ממשיכין תענוג הנק' הוא להויה והיינו לשון פסח לשון דילוג שמדלג עולם התענוג ובא לשם הויה כמו שהיה בעת יציאת מצרים וזהו מ"ש ופסח ה' על הפתח ופי' בזוהר פתחא דגופא שרפאם מכאב המילה והיינו תענוג שלישי הנ"ל ודו"ק הטיב:

ויברא את האדם בצלמו. פי' ד"מ האב שאוהב את בנו אעפ"י שהוא רחוק ממנו הרבה מצמצם את שכלו ומצייר כאלו דמות דיוקנו עומד לפניו' כך כביכול הקב"ה מצמצם א"ע לפיכך ראה זה הנביא בדמות ארי' וזה בדמות אדם כי היה בחי' שורש ארי' ונתצמצם הקב"ה כ"י באותו הדמות.