וְכָל־עַבְדֵ֨י הַמֶּ֜לֶךְ אֲשֶׁר־בְּשַׁ֣עַר הַמֶּ֗לֶךְ כֹּרְעִ֤ים וּמִֽשְׁתַּחֲוִים֙ לְהָמָ֔ן כִּי־כֵ֖ן צִוָּה־ל֣וֹ הַמֶּ֑לֶךְ וּמָ֨רְדֳּכַ֔י לֹ֥א יִכְרַ֖ע וְלֹ֥א יִֽשְׁתַּחֲוֶֽה׃
שפת אמת
בפסוק ומרדכי לא יכרע דלכאורה הו"ל למיכתב כרע. ופרשנו כי הכתוב נותן טעם על כל הגזירה שכל המכוון היה ע"ז באשר כי מרדכי לא יכרע. גם מודיע לנו הכתוב כי מלבד שלא כרע במעשה רק כי לא עלה במחשבתו שום ספק אם יכרע. כי היו"ד על שם המחשבה נאמרה. גם פרשנו כי הוא הכנה לדורות שבכל דור יש צדיק והוא לא יזוז מאמונתו בכל מיני שמדות. ואמת כי זה כחו של מרע"ה כידוע שמרדכי שורש מרע"ה. לכן כתיב איש יהודי הי' כו' ושמו מרדכי. כי בכל דור יש איש יחיד שכולל כל הדור והוא הארת משה רע"ה. ואז היה שמו מרדכי רק כי היה בזמן הסתר וגלות. ופעל בנסיון זה שלעולם לא יכרע כנ"ל. ובשכר זה שלא כרע זכה להוסיף כריעה והודאה יתירה במודים שנתוסף הודאת על הנסים. שכפי הנסיון למסירת נפש שלא לירא ולהכניע לסט"א כן זוכין להכנע אליו ית':
שפת אמת
ומרדכי לא יכרע לשון עתיד לרמוז כי לעולם בכל דור נמצא בכלל ישראל איש צדיק שהוא לא יכרע. וזה שכתוב ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו כי הגידו לו כו' עם מרדכי. פירוש כי הבין כי מרדכי יצא מן הכלל ללמד על הכלל כולו. ואפילו אם ימית את מרדכי. יהי' אחר במקומו בכח כלל יהודי. ולכן רצה לאבד כל עם מרדכי: