וַיַּעְתֵּ֨ק מִשָּׁ֜ם הָהָ֗רָה מִקֶּ֛דֶם לְבֵֽית־אֵ֖ל וַיֵּ֣ט אָהֳלֹ֑ה בֵּֽית־אֵ֤ל מִיָּם֙ וְהָעַ֣י מִקֶּ֔דֶם וַיִּֽבֶן־שָׁ֤ם מִזְבֵּ֙חַ֙ לַֽיהוָ֔ה וַיִּקְרָ֖א בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃
בית אהרן
ויעתק משם ההרה וכו'. נוכל לומר בזה ב' פרושים. א' שהעלה את הכל מזה העולם. היינו מאשר הוא שם העלה הכל לההרה. היינו למעלה. כי יחד כל העולמות ממטה למעלה. ונוכל לומר עוד להיפוך. ויעתק משם. היינו ממה שלמעלה מזה העולם הביא אורו לתוך המידות שנקראים ההרה כידוע שהאבות נקראו הרים. ומהיכן לקח זאת. מקדם לבית אל. היינו האורות העליונים שהם מקדם. היינו שלשה הראשונות שהם נקראים ימי קדם השפיע משם לתוך המדות וגילה טובו וחסדו של הקב"ה בעולם ויקרא בשם י"י. כי זהו העובדות של כל הצדיקים ופשיטא של האבות הקדושים להביא חיותו ואורו של הקב"ה לזה העולם מרום רום המעלות עד למטה לארץ ולייחד אח"כ כל העולם ממטה למעלה ראש:
נועם אלימלך
"ויעתק משם ההרה", הוא רמז לעולמות העליונים הנקראים 'אבות', דאבות נקראים 'הרים', והיינו שהמדריגה הנ"ל היה מתגבר והולך עוד לעולמות העליונים, "מקדם לבית אל", ר"ל שהיה משתוקק כ"כ ומתחזק עצמו לבוא אל מדריגה גדולה הקדומה בקדושה יותר מבית אל, דהיינו יותר מקדושת בית המקדש ששם היה עיקר הקדושה, כי כן צריך האדם להשתוקק ולהתאוות שיגיע בעבודת הבורא עד אין קץ ותכלית, "ויט אהלו", פירוש שאברהם אבינו היה נוטה אהלו, דהיינו יראתו ועבודתו שהיה עובד להשי"ת, היה נוטה לכאן ולכאן להכריע בהכרעה אמיתית אם הוא בשלימות או לאו, וראה "בית אל מים", ר"ל וחישב בעצמו שהקדושה רחוקה ממנו מאוד, "והעי מקדם", פירוש שזה היה לפני אברהם תמיד שאינו עובד השי"ת ב"ה כראוי, והיה מוצא חסרונות ועוונות בעצמו, ד'העי' רמז על עונות, ששם נמצא עון שמעל עכן בחרם, כי כן דרך הצדיק שאין מעשיו נוחים בעיניו ורואה תמיד בשפלותו.