וְאֶתְּנָ֥ה בְרִיתִ֖י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ וְאַרְבֶּ֥ה אוֹתְךָ֖ בִּמְאֹ֥ד מְאֹֽד׃
מדרש תנחומא
וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן יִמּוֹל. רָמַז לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רֶמֶז, אָמַר לוֹ: וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד, מִמָּקוֹם שֶׁאַתָּה פָרֶה וְרָבֶה, אַתָּה צָרִיךְ לִמּוֹל. בַּר קַפָּרָא אָמַר, אַבְרָהָם דָּרַשׁ מִקַּל וָחֹמֶר, אָמַר, הָאִילָנוֹת מֵהֵיכָן חַיָּבִין בָּעָרְלָה? מִמָּקוֹם שֶׁעוֹשִׂין פֵּרוֹת, אַף אֲנִי מִמָּקוֹם שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה פֵרוֹת אֲנִי צָרִיךְ לִמּוֹל.