ציטוטים על בראשית כג:א

ברש"י שני חיי שרה כולן שוין לטובה. י"ל כי דרך אדם הפשוט ע"י שנזקן ונתוסף בו דיעה מיישב אורחותיו ונמצא כי כל מה שנזקן יותר מניח מדות ומעשים רעים שהי' עושה וא"כ אינו נקרא ימי חייו רק רגע האחרונה שהיא בשלימות הראוי אם זוכה לכך. אבל בשרה הצדקת הי' כל ימי' בטוב ובלי קלקול. אף כי ודאי נתעלתה בימי הזקנה. אבל לא ע"י דחיות מעשים הקודמין בימי הנעורים. רק שנתעלתה כפי מה שנבראת שכל ימיו של אדם קצובין לתקן בכל יום דבר מיוחד. ולהתעלות מדריגה אחר מדריגה. אבל לא הי' לה פגם וקלקול לחזור להתנהג בכשרות. וז"ש כולן שוין לטובה. והבן:

ויהיו חיי שרה וגו'. איתא במדרש. יודע י"י ימי תמימים וגו' כשם שהן תמימים כך שנותיהם תמימים. כו' ד"א כו' זו שרה שהיתה תמימה במעשיה כו' ונחלתם לעולם תהי' שנא' ויהיו חיי שרה: עכ"ל המדרש

שני חיי שרה כולן שוין לטובה. פי' שיש כלל ופרט שבכל יום צריך לתקן דבר מיוחד כמ"ש ז"ל שס"ה ימים כל יום נגד לא תעשה מיוחדת שהיום מזכיר האדם הזהר בי ושמור לאו זה. וכן להשיג ידיעת הבורא ב"ה וב"ש. רק שצריך להיות שכל השגה שמשיג האדם כל ימי חייו. ישארו קבוע בלבו כל ימי חייו וז"ש בא בימים שכל הימים באו אתו כאחד וע"ז נאמר השמר כו' פן תשכח כו' אשר ראו עיניך שכל מה שאדם משיג ורואה בשכלו צריך שישאר אצלו לעולם כנ"ל. וכ"כ והיו הדברים כו' מצוך היום על לבבך כו'. אף שקאי על המצות מ"מ כל השגות שבאדם הוא שהקב"ה פותח לבבו. צריך שיקבעו בלבבו כנ"ל. והגם שאנו רחוקים מזה להשיג בכל יום השגה מיוחדת. עכ"ז כפי הרצון שבאדם עוזר הקב"ה לבטל הטבע והזמן להשי"ת. וזהו ג"כ פי' כשם שהם תמימים כך שנותיהם כו'. כי כפי התמימות שבלב נותן השי"ת שיתבטל הטבע והזמן לזה האדם. וכ"כ לאל גומר עלי דרשו חז"ל על קידוש החודש כו'. שלהביא קדושה תוך הזמן והטבע עוזר הקב"ה לפי הרצון שבישראל כנ"ל: