וַיֵּ֨לֶךְ רְאוּבֵ֜ן בִּימֵ֣י קְצִיר־חִטִּ֗ים וַיִּמְצָ֤א דֽוּדָאִים֙ בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּבֵ֣א אֹתָ֔ם אֶל־לֵאָ֖ה אִמּ֑וֹ וַתֹּ֤אמֶר רָחֵל֙ אֶל־לֵאָ֔ה תְּנִי־נָ֣א לִ֔י מִדּוּדָאֵ֖י בְּנֵֽךְ׃
בית אהרן
וימצא דודאים בשדה. מציאה שייך בדבר חידוש גדול וזהו מהדברים שאינם באים אלא בהיסח הדעת. והיכן מצאן בשדה אשר ברכו ד'. הכלל העולה כי הצדיקים הם קיום העולם. וכשם שכל הששה ימים מקבלים משבת כך כל הברכות והשפעות שבא לעולם הוא רק ע"י ציון ברוך י"י מציון: