וַיַּחֲלֹ֥ם עוֹד֙ חֲל֣וֹם אַחֵ֔ר וַיְסַפֵּ֥ר אֹת֖וֹ לְאֶחָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֨ה חָלַ֤מְתִּֽי חֲלוֹם֙ ע֔וֹד וְהִנֵּ֧ה הַשֶּׁ֣מֶשׁ וְהַיָּרֵ֗חַ וְאַחַ֤ד עָשָׂר֙ כּֽוֹכָבִ֔ים מִֽשְׁתַּחֲוִ֖ים לִֽי׃
שפת אמת
בפסוק השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי כו'. להודיע כי הכל תלוי באות ברית קודש כדכתיב אם לא בריתי יומם ולילה כו'. ורמז יומם ולילה הוא בחי' תורה שבכתב ושבע"פ כמ"ש במדרש יום ליום יביע אומר תורה שבכתב ולילה ללילה תורה שבע"פ. וזה רמז שני המאורות. הגדול לממשלת היום תורה שבכתב. והקטן לממשלת הלילה תורה שבע"פ. ולכן ניתוסף הכוכבים. לממני בך צדיקים. כי תושבע"פ תלוי בפיהן של בנ"י. ויש רשימו מתורה שבכתב ושבע"פ בכל איש ישראל. ובכח שמירת אות ברית קודש מאירין אלה המאורות. כמ"ש ויתן אותם אלקים ברקיע השמים. כדאיתא בזוה"ק. וכמו שהוא בכלל כן בפרט איש ישראל. והם בחי' עץ החיים ועץ הדעת. לכן כתיב יחוה דעת. ונק' לילה שבתורה שבכתב הדבר מפורש. ושבע"פ תליא בדעת האדם. רק הלומדים לשמה זוכין למצוא דבר אמת בפיהם. ומול ב' מאורות אלו יש ב' ערלות חיתוך ופריעה. ובכח מצות המילה שמפורש בתורה ופריעה הוא בקבלה בחי' תורה שבע"פ בכח מצוה זו זוכין לאור תורה שבכתב ושבע"פ וזהו בריתי יומם ולילה: