ציטוטים על בראשית לח:א

וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַיֵּ֥רֶד יְהוּדָ֖ה מֵאֵ֣ת אֶחָ֑יו וַיֵּ֛ט עַד־אִ֥ישׁ עֲדֻלָּמִ֖י וּשְׁמ֥וֹ חִירָֽה׃

בית אהרן

ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו כו'. איתא במדרש. זהו שאמר הכתוב ויהודה עוד רד עם אל וגו' ע"ש. הזכיר המדרש כשישראל יורדין כביכול כו' וכשהן עולים הקב"ה עולה עמם כו' ועל דרך זה הוא כאן וירד יהודה. אותיות יהודה הוא שם הו"י ב"ה. רק שבא הד' באמצע והדלי"ת הוא ל' עוני ושפלות. ולשון דלת ופתח. ולשון עלי' מלשון דלה דלה. וזהו ויר"ד יהודה. ומהיכן נמשך זאת מאת אחיו וגו'. ומהו בעת ההוא מרמז לעת קץ לימות המשיח. וירד יהודה וגו':
שאל רבBookmarkShareCopy

בית אהרן

עוד נוכל לומר. ויהי בעת ההי"א. היינו כשנתעלה העת ונתייחדו כל בחי' העוה"ז הנברא בה"א עם כל המילואים של אות ה'. כמו שדברנו כמה פעמים שהם הי"א וזהו בעת ההי"א אז וירד יהודה. ויר"ד ל' מלכות כמו שכתוב ויהודה עוד רד עם אל. ומהיכן קיבל המלכות מאת אחיו מקבל המלכות מכל הבחי' שיבורר כל דבר ויבא מלך המשיח בב"י ומקבל ג"כ מכל האחים וכל אחד עסוק בשלו. והעיקר הוא בכדי שיוצמח השלימות הגמור. וזהו שאמר כי אנכי את ידעתי המחשבות. כי כולם. הן האבות הקדושים והשבטים הקדושים והן כל הצדיקים שבכל דור ודור וכל אחד מישראל בכלל צריך להיות בעולם בכדי שיקויים רצון הבורא ב"ה שיושב ובורא אורו של מלך המשיח. ומהו ל' יושב ובורא. כי מאז ועד עתה ועד שיבא משיח בב"י נתוסף תמיד האור שלו עד שיוגמר לגמרי ואז יבא אי"ה במהרה בימינו:
שאל רבBookmarkShareCopy

בית אהרן

וכתיב וירד יהוד"ה מאת אחיו. ולהיכן ירד. כי ידוע אשר תיבת יהוד"ה הוא השם קדוש הוי' ב"ה רק שיש ד' בתוכה. ולזאת ירד יהוד"ה לזה העולם ולסבול את הגלות שזה נקרא בחי' דעת להתקשר עם כל המדות בכדי שיתעלו אח"כ כל העולמות לתכלית השלימות. וזה ידוע לכל המדרש של זה הפסוק יהודה עסוק לישא אשה והקב"ה יושב ובורא אורו של מלך המשיח. כי אנכי ידעתי את המחשבות וגו'. אשר עיקר המחשבה של הקב"ה הכל הוא על תכלית השלימות היינו ביאת משיחנו בב"י אמן. כדכתיב ורוח אלקים מרחפת על פני המים זהו רוחו של משיח רק זה נעשה הכל ע"י ידי מצות ומעש"ט שלנו. וזה מקרב ביאת משיחנו. וכמו כן כתיב. בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות היינו כשיתייחד העת עם ההיא כידוע. עוה"ב נברא בי' ועוה"ז נברא בה"א. ובאות ה"א יש ג' מלואים ה' י' א' וזהו תכלית הבריאה שיתייחד עם הג' מלואים ונעשה היא וזש"ה בעת ההי"א. כי אית עת ואית עת כידוע. לזה אומר בעת ההיא. ואימתי נעשה זאת ואני תפלתי לך י"י עת רצון. אימתי עת רצון בשעה שהציבור מתפללים. כי בצבור יש כל מיני אנשים שזה נקרא כמה גוונים ונכללו כל התפלות יחד ונתעלה עד רצון הבורא ב"ה. כי באמת כל העולמות מתעלים רק מזה העולם וכן כתיב מן העולם ועד העולם. ובפרט ע"י הנרות הקדושים. היינו נר חנוכה ונר שבת. ע"י נ"ח מורידים קדושתו ממעלה למטה. וע"י נר שבת מעלים האור מזה העולם לקדושתו למעלה. וזהו דכתיב סמכוני באשישו"ת בשתי אשות. היינו אש שלמעלה ואש שלמטה. היינו השתי נרות של שבת וחנוכה:
שאל רבBookmarkShareCopy