וְלֹֽא־זָכַ֧ר שַֽׂר־הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיִּשְׁכָּחֵֽהוּ׃ (פ)
שפת אמת
בענין מ"ש להשכיחם תורתך. יובן עפ"י מ"ש בזוה"ק סוף פ' וישב ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו. דמיותר. ופי' ע"י שאמר יוסף זכרתני עשה פגם גם בזכירת יוסף ונפל למדריגת השכחה ע"ש. וכמו כן נאמר ע"י שהתערבו בלשונם לפרש להם התורה יונית כאלו הי' להם שייכות אל התורה ומצד זה היו מבטלין הזכירה מבנ"י כי זכירה היא דביקות בנפש. ובאמת התורה אינה חכמה בעלמא כשאר החכמות רק היא אלקיות ממש. והיונים ימ"ש רצו לעשות ממנה חכמה בעלמא. וזהו נקרא להשכיחם תורתך דייקא ולהעבירם מעל חוקי רצונך שהוא עסק התורה לשמה. כמו שהוא רצונו ית' ולא לשם חכמה בעלמא כמ"ש: