וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
חנה אריאל
וידבר הוי' אל משה לאמר. אשה כי תזריע וילדה זכר. אמרו בגמ' אשה מזרעת תחלה יולדת זכר. איש מזריע תחלה יולדת נקבה. וי"ל הענין בטעמו. וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה. ופי' מ"ש כימי נדת דותה היינו שלא ביאר כאן משפטי הטומאה של היולדת מה הם. ועז"א כימי נדת דותה שדיני טומאה זו כדין הטומאה של הנדה. וביום השמיני ימול י"ל שבפרשיות הללו אינו מדבר רק בעניני טו"ט. ולמה הזכיר דין המילה. וכבר נאמרו דיני המילה בפ' לך לך. ורז"ל אמרו מפני מה מילה בשמיני כדי שלא יהיו הכל שמחים (בשמחת ב"מ) ואביו ואמו עצבים. וי"ל הלא גם קודם מ"ת כתי' ובן שמונת ימים ימול וגו' ועדיין לא הי' דין טו"ט נוהג. אח"כ פ' נגעים כתי' וידבר ה' אל משה ואל אהרן. ובפ' מצורע וידבר ה' אל משה לאמר זאת תהי' תורת המצורע. ואח"כ וידבר ה' אל משה ואל אהרן דין נגעי בתים. ואח"כ דין איש כי והי' זב מבשרו וגו' נאמר ג"כ אל משה ואל אהרן. וצוה הכהן ולקח שתי צפרים חיות טהורות, ואמרו בגמ' הוא עשה מעשה פטיט לפיכך מביא הקרבן פטיט מל' פטפוטי עופות. והוא עשה מעשה פטיט היינו לה"ר. שהנגעים באין על לה"ר. ובפ' שמיני וידבר ה' אל אהרן יין ושכר וגו' נאמר לאהרן לבד. ובדיני זאת החי' אשר תאכלו כתי' וידבר ה' אל משה ואל אהרן. י"ל את כל השינויים הללו. אמרו בגמ' ר"י אומר כללות נאמרו בסיני ופרטות באוה"מ. רע"א כללות ופרטות נאמרו בסיני ונשנו באוה"מ ונשתלשו בערבות מואב: