כֹּה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ בָּֽרִאשׁוֹן֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ תִּקַּ֥ח פַּר־בֶּן־בָּקָ֖ר תָּמִ֑ים וְחִטֵּאתָ֖ אֶת־הַמִּקְדָּֽשׁ׃
בית אהרן
ונוכל לומר. כתיב וטהרו וקדשו. ופרש"י וטהרו ממה שעבר וקדשו על להבא. כי באמת כל התורה כולה שנתן לנו הקב"ה הכל הוא לטהר אותנו. היינו מצות ל"ת העיקר שלא לעבור על רצונו של הקב"ה ולא לעשות ח"ו היפך רצונו ולא לטמא א"ע רק לנקות עצמו מכל חטא. והמצות עשה שציונו הקב"ה הוא כדי לקבל הקדושה ע"י המצות. ובאמת איתא כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה. הפי' הקדושה באה מגדר ערוה כי ישב אדם ולא עבר עבירה נחשב לו כאילו עשה מצוה. נמצא שיש בשניהם הן במ"ע הן במצות ל"ת טהרה וקדושה. וזהו אמרות י"י אמרות טהורות. היינו שבכל אמירה ואמירה של הקב"ה יש שני אמרות של טהרה וקדושה. היינו מצות ל"ת היא טהרה ויש בהם ג"כ קדושה. כמו שדברנו ישב ולא עבר עבירה כאילו עשה מצוה ונתקדש בו. ומ"ע נקרא קדושה ונקרא ג"כ טהרה שנטהרים בו. והראיה מהספירה שכתוב בו מזוקק שבעתים שהיא הספירה הוא מ"ע ואנו אומרים כדי לטהרינו מקליפותינו ומטומאותינו. כי צריך לתקן כל המדות וצריך למימני יומי ושבועי. כי יש מדות כללות ומדות פרטות וצריך לטהר המדות ממה שעבר ולקדש כל המדות לטובה לרצון השי"ת: