ציטוטים על ישעיהו מג:כא

במדרש שה"ש נשיר למי שעשאנו שרים בעולם. דכ' עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו. וביצ"מ נעשו בנ"י כברי' חדשה ונתיחדו לברר מלכות שמים בעולם. וזה הסיפור יצ"מ וכן בכל יום שמעידין על הבורא ית'. ובירור זה תלוי בעבודה שבלב כפי מה שמבררין בלב יחוד המעשה אליו ית'. וזה ימי הספירה דכתיב וספרתם לכם. וכל שיר השירים נתיסד על זה שהאירו בנ"י במעשיהם והמשיכו כל הדברים שבעולם לשורשן להעלות מהם ריח ניחוח אליו ית'. וזה הבירור עיקרו מזה החג ומצות סיפור יצ"מ דכ' למען תזכור כו' כל ימי חייך וזכירה הוא בפה. ולילה זו נותנת כח על הבירור והסיפור של כל ימות השנה. ובעת יצ"מ היו בנ"י מוכנים לזה הבירור בשלימות כמו ששרו השירה לפניו ית' וע"י החטא שירדו ממדריגתם נשאר השיר ללוים בביהמ"ק. וגם עכשיו ע"י תורה ותפלה יכולין לעורר קצת מאלה השירים:

עשאום י"ט בהלל והודאה. הלל מיוחד לבני ישראל כמ"ש עם זו יצרתי כו' תהלתי יספרו. והודאה הוא אשר זכו בנ"י ליקח חלק שאר האומות כי באמת הכל צריכים להודות אליו ית"ש. וכ' אורך ימים בימינה למיימינים בה ולמשמאילים עושר וכבוד. ולכן יפת וכורש היו ראוים לעושר וכבוד שהי' מסייע לביהמ"ק. אבל כאשר החמיצו תולדות יפת ועמד מלכות יון להשכיח אותנו תורת ה' ומצותיו. ניתן לנו חלק השמאל ג"כ. וזה מזוזה בימין ונ"ח משמאל. ולכן נק' חנוכה שזה חלק הבא מחדש לבנ"י וצריכין לחנכו בקדושה כי זה כל ירידת בנ"י לגלות ליקח הנצוצי קדושה שנמצא בשמאל. וזה הודאה כמ"ש בשם יהודה שקראתו יהודה על שם שלקחה יתר מחלקה כמו כן הודאה על חלק נ"ח משמאל. וע"ז כ' העם ההולכים בחושך שבנ"י ירדו לכל אלה המקומות. זכו לראות אור גדול. ואיתא יון זה חושך שהחשיכו עיניהן של ישראל. דכתיב נר מצוה. ובנ"י א"י להיות בעוה"ז בלי מצות. והם שגזרו לבטל המצות בזה החשיכו עיניהם של ישראל. ואותו הדור היו צדיקים וחשכו עיניהם בביטול המצות. ובאמת הפי' חושך על הפרצות שעשו במקדש דאיתא מן ביהמ"ק יוצא אורה לכל העולם. כמ"ש במד' בראשית מהיכן נברא האורה מביהמ"ק ע"ש. וזה הי' ע"י שבנו בני ישראל בית קדוש ונבדל מכל האומות לכן שרתה שכינה ביניהם. וכ"כ במדרש שהי' במקדש חלונות שקופים אטומים צרות מבפנים ורחבות מבחוץ. הרמז כפי מה שהי' נסתר ונעלם מעיני הרשעים כך נגלה שם האור והאיר לכל העולם. וע"י שפרצו פרצות בחומה ואמרו כי גם הם שייכים לזה מיד נחשך האור וזה עדות שאור ביהמ"ק מוכן רק לבנ"י. לכן אח"כ באו בניך וטהרו מקדשך והדליקו נרות. פי' שחזר האור למקומו. וכן איתא במדרש כי המשכן וביהמ"ק הי' טובה לכל העולם. ואם היו מניחין בנ"י במקדשם היה יוצא משם אורה לכל העולם. ובהתקרבותם למקדש וימנע מרשעים אורם ובזה החשיכו גם לבני ישראל:

הלל מיוחד רק לבנ"י כמ"ש עם זו יצרתי כו' תהלתי יספרו. ולפי שאמרו חז"ל במלכות יון מעלה גרה היא שמקלסת להקב"ה ורצו לדמות עצמם לבנ"י. אך לרשע אמר אלקים מה לך לספר חקי. לכן במפלתם תיקנו בהלל והודאה כי הלל מיוחד לעבדי ה' בלבד. הגם דכ' הללו את ה' כל גוים. מסיים הפסוק כי גבר עלינו חסדו. וזה יהי' לעתיד כשיבינו העובדי כוכבים ומזלות כח) להכניע עצמם להבטל אל בנ"י אז יהי' גם להם חלק בהלל אבל כאשר דימו להם שהם עיקר הי' להם מפלה [וי"ל עוד במדי דרשו ג"כ מקלסת להקב"ה ולפי שנאמר גבי כורש ויעבר קול כו' וגם במכתב כו'. לכן תיקנו בפורים מגילה בכתב והודאה בפה. וביון הי' רק בדיבור תקנו בהלל והודאה רק בדיבור]: