Quotation על משלי טז:28

אמרו רז"ל שכל נפשות ישראל עד משיח כולם עמדו בסיני וקבלו את התורה שהם האותיות אל שרשם המזכירים אותם אל דמי לכם. והנ ידוע כי משה היה הדעת של כל ישראל שהם ששים רבוא נשמות. והנה המן היה בזכות משה להחיות את ישראל בלחם מן השמים שהוא רוחני טעם לבד, כל מה שירצו לטעום, שהוא החיות לבד בלי שום גשם מפני שמשה היה פרוש מן האשה שהוא הגשמיות, כן היתה השפעת מזונו לכל ישראל, וזהו לא נתנה תורה כי אם לאוכלי המן, שהוא החיות שהם אותיות מה שאין כן באכילה גשמיות שהוא נרגן מפריד אלוף. כמו שהזהיר לאכול לב של בהמה מפני היות נפש בהמה תלוי בה. והנה ישראל שאכלו מן, פסקה זוהמתן ולא נתהוו ונתקשרו לשום תאוה ואהבה גשמיות בלתי לה' לבדו.

ואם עיקר בריאת העולם הוא בשביל א', כל שכן מאורעותיו של עולם אחר הבריאה אם טוב ואם רע, לכן צריך כל אדם לדעת בעצמו איך שהוא הגורם מאורעות העולם וחילופיהם לא על דרך האמונה והענוה בלי שום הבנה קרוב בפיו ורחוק מכליותיו, אבל צריך שיהא לבו רואה את הערות ארציות שלו איש אדמה. ואיך הוא רחוק מה' בכל דרכיו מגושם ומגשם חיות הקדש נרגן מפריד אלוף בינה אלוף חכמה מעולם המעשה, והכתוב אומר כולם בחכמה עשית, ואם חכמה אין כאן במה יתקיים.