ציטוטים על משלי יד:א

במדרש חכמות (נשים) בנתה ביתה כו'. כבר כתבנו במ"א. והעולה בקצרה כי אם שיש סדר מסודר בבריאות עולם ובתיקון המעשים בעוה"ז כפי היכולת. אע"פ כן כל זה רק הכנה לקבל הארה מעולם העליון. וזה ענין הברכה בש"ק אחר שכולל כל הימים לכן נק' שלום. אז מחזיק ברכה וחל עליו שם שמים. ויש בו תוספות נשמה יתירה מעולם העליון. כאשר מצינו בפרשה זו כי אחר מלואות הימים שנראה שתיקנו כל השלימות כמ"ש שבעת ימים ימלא את ידכם ונק' ימי מלואים. הי' כל זה הכנה לקבל הארת יום השמיני שהוא למעלה מז' ימי הבנין. וכ' ויקרבו ויעמדו לפני ה' א"כ נראה שנתקנו לגמרי והיו בעלי תשובה גמורים שבאין בחילא סגי. וז"ש ויקרבו ויעמדו. עכ"ז הי' כל מגמתם לקבל פני השכינה. וכאשר חכמים הגידו על מאמר מרע"ה למה אתה בוש לכך נבחרת בעבור שאתה בוש. והיינו שאחר תיקון השלימות צריך להיות בטל להשי"ת כי זה כל האדם. והבורא ית' נתן חכמה לאדם להבין כח מלכותו ית' וצריך האדם להשתוקק לזה שרוצה לקבל חכמה כדי לידע האיך לבטל א"ע לפניו ית'. וז"ש הן יראת ה' היא חכמה ומי שתיקן כל קומתו ואח"כ כופף מלא קומתו לפניו ית' הוא עבד נאמן אשר בחר בו השי"ת. וזהו שערומין בדעת כאדם ומשימין עצמם כבהמה. אבל אם נתפעל מיד ע"י השגת איזה חכמה. אז נאמר עליו חסר לב אמרה לו. ודבר זה נוהג בכל פרט ג"כ כי תכלית המצות לזכות אח"כ לקבל איזה הארה שע"ז נאמר ויהי נועם ה' כו' עלינו כו'. ונאמר אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. א"כ כל המצות רק עצות וכלים איך להמשיך חיות עליון. וקצרתי כי כבר כתבתי במ"א עוד מזה: