לֵ֣ץ הַ֭יַּין הֹמֶ֣ה שֵׁכָ֑ר וְכָל־שֹׁ֥גֶה בּ֝֗וֹ לֹ֣א יֶחְכָּֽם׃
חובות הלבבות
ואח״כ תִּתְנַהֵג בְּתַעֲנִית אִם יִהְיֶה גּוּפְךָ חָזָק אֲפִלּוּ יוֹם א׳ בְּשָׁבוּעַ. וְכָל אֲשֶׁר תּוּכַל לְהַטְבִּיעַ נַפְשְׁךָ שֶׁלֹּא לְהַרְגִּישׁ עַל עִנְיַן הַמַּאֲכָל וְהַמִּשְׁתֶּה כְּדֵי לְיַסְּרָהּ עֲשֵׂה וְשִׂים כַּוָּנָתְךָ בּוֹ לִרְפוּאָה יוֹתֵר מִלְּמָזוֹן אֲבָל מִשְׁתְּךָ יִהְיֶה מַיִם אֶלָּא אִם תִּהְיֶה כַּוָּנָתְךָ בִּשְׁתִיַּת הַיַּיִן לְתוֹעֶלֶת גּוּפְךָ אוֹ לְהַעֲבִיר דְּאָגָה מִלִּבְּךָ כמ״ש (שם לא) תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ וְהִזָּהֵר מֵהַרְבּוֹת מִמֶּנּוּ וּמֵהַפְלִיג בּוֹ וּמֵחֶבְרַת בְּנֵי אָדָם עָלָיו כִּי הוּא הַמַּדְוֶה הַגָּדוֹל לַתּוֹרָה וְלָעוֹלָם וּכְבָר סִפֵּר בּוֹ הֶחָכָם מָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּי בְּאָמְרוֹ (שם כ) לֵץ הַיַּיִן הֹמֶה שֵׁכָר וְאָמַר בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה (שם כג) אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן בְּזֹלֲלֵי בָשָׂר לָמוֹ כִּי סֹבֵא וְזוֹלֵל יִוָּרֵשׁ וְגוֹ׳,