תלמוד ירושלמי עבודה זרה
תַּנֵּי. נִזְדַּװֵג לוֹ גּוֹי לְיִשְׂרָאֵל נוֹתְנוֹ לִימִינוֹ. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. בְּסַייִף לִימִינוֹ וּבְמַקֵּל לִשְׂמֹאלוֹ. עוֹלֶה עִמּוֹ לָעֲלִייָה וְיוֹרֵד עִמּוֹ לְחֵרוּת יִשְׂרָאֵל לְמַעֲלָה וְהַגּוֹי מִלְּמַטָּה. לֹא יָשׁוּחַ לְפָנָיו שֶׁלֹּא יָרוּץ אֶת גּוּלְגּוֹלְתוּ. וּמַרְחִיב לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ. אִם שְׁאָלוֹ לְהֵיכָן הוֹלֵךְ יַפְלִיגֶינּוּ. כְּשֵׁם שֶׁהִפְלִיג יַעֲקֹב אָבִינוּ לְעֵשָׂיו. שֶׁאָמַר לוֹ עַ֛ד אֲשֶׁר־אָבוֹא אֶל־אֲדוֹנִי שֵׂעִֽירָה׃ וְהָלַךְ לְסוּכּוֹת. אָמַר רִבִּי הוּנָא. לֹא מָצִינוּ שֶׁהָלַךְ יַעֲקֹב אָבִינוּ לְשֵׂעִיר. אָמַר רִבִּי יוּדָן בְּרֵיהּ דְּרִבִּי. לְעָתִיד לָבוֹא אָמַר לְיהּ. וְעָל֤וּ מֽוֹשִׁעִים֙ בְּהַ֣ר צִיּ֔וֹן לִשְׁפּוֹט אֶת־הַ֣ר עֵשָׂ֑ו.