וְגַם־מִקְנֵ֜נוּ יֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗נוּ לֹ֤א תִשָּׁאֵר֙ פַּרְסָ֔ה כִּ֚י מִמֶּ֣נּוּ נִקַּ֔ח לַעֲבֹ֖ד אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וַאֲנַ֣חְנוּ לֹֽא־נֵדַ֗ע מַֽה־נַּעֲבֹד֙ אֶת־יְהוָ֔ה עַד־בֹּאֵ֖נוּ שָֽׁמָּה׃
שפת אמת
בפסוק לא תשאר פרסה כו' ממנו נקח לעבוד כו'. פי' פרסה נקודה אחרונה אשר היא מפסקת בין הטוב והרע. והכל תלוי בנקודה אחרונה אשר איש. ישראל צריך לתקן הכל. ולא ישאר כחוט השערה. ומזו הנקודה באין לעבודת הש"י. ואנחנו לא נדע כו' עד בואנו שמה פי' לסוף נקודה זו כנ"ל:
בית אהרן
לא תשאר פרסה. פרסה ל' וילון המפסיק ואמרו שלא יהי' לנו שום מסך המבדיל בינינו וקדושתו של הקב"ה ולהעלות הכל להקב"ה. כי ממנו נקח לעבוד את י"י. היינו מהמחיצה המפסקת בעצמה נקח לעבוד את ה'. כי מי שעיני שכל לו אזי כשרואה ח"ו שהיצה"ר מתגבר עליו אזי מכניע אותו ועובד ע"י את השי"ת כמו דאיתא בגמרא בכל לבבך. בשני יצריך. כמו שמבואר בספרי קודש של הרב הצדיק מפולנאה זצ"ל מי שמזכהו השי"ת אזי בזה המחיצה של ברזל שמפסקת עובד בזה את השי"ת: