וַיֵּט֩ מֹשֶׁ֨ה אֶת־יָד֜וֹ עַל־הַיָּ֗ם וַיָּ֨שָׁב הַיָּ֜ם לִפְנ֥וֹת בֹּ֙קֶר֙ לְאֵ֣יתָנ֔וֹ וּמִצְרַ֖יִם נָסִ֣ים לִקְרָאת֑וֹ וַיְנַעֵ֧ר יְהוָ֛ה אֶת־מִצְרַ֖יִם בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃
בית אהרן
וזהו הפי' שכתוב בים לאיתנו וארז"ל לתנאו הראשון. אין הפירוש שהתנה עם הים בעת בריאותו שיקרע להם לישראל רק הפירוש לתנאו הראשון שעל תנאי זה היה בריאת כל העולם כולו שישראל יהיו למעלה מהטבע רק בהשגחה פרטית מהבורא ב"ה והים לא ידע מזה עד שא"ל הש"י שהטבע אינו רק לכל העולם אבל ישראל הם למעלה מהטבע. כי באמת כל העולם ועולמי עולמות הם ביד ישראל ובידם להנהיג אותם ע"י תו"מ שלהם כרצונם. ולזה בבריאת שמים וארץ כתיב ויהי ערב ויהי בוקר היינו עולם הטבע שנקרא ערב ועולם השגחה לישראל נקרא בוקר. אבל אח"כ כשקבלו ישראל את התורה והוקם להם את המשכן ואחר שבעת ימי המלואים שנתייחדו ליום השמיני אז נתמלא כל הבית כולו אורה. ואז נתקיים והיה לעת ערב יהיה אור. והיה לך י"י לאור עולם ונתבטלו הטבעיות לגמרי מישראל לכך לא היה בחינת ערב לגמרי כלל וזהו ויהי ביום השמיני והיה שמחה במרום. היינו שנתרומם אז קרן ישראל עד יום השמיני שהוא למעלה מהזמן. ואיזו ברכה בירך אותם משה יה"ר שיעלה הרצון ואז ממילא תשרה שכינה במעשה ידיכם. ר"מ אומר יוסף י"י עליכם ככם אלף פעמים. וזהו דאיתא בגמרא אמר להם משה זו משלי אבל הוא יברך אתכם כאשר דיבר לכם. היינו ע"י הכנה שלי שקשרתי אתכם אל"ף פעמים כי אל"ף אותיות אל"ף ואאלפף חכמה א"ב אלף בינה כי המספר אלף ואלפי אלפים הכל נכלל באל"ף. וזהו אל"ף זעירא דויקרא אזי תוכלו לקבל כאשר דיבר לכם. וזה היה ע"י משה כי הוא נקרא ראשית. וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון. וקישר אותם להאל"ף ע"י התורה שנקראת ראשית. ואז יוכלו לקבל כאשר דיבר לכם. והם אמרו ויהי נועם וגו' ומעשה ידינו כוננה עלינו. שלא יהיו מעשה ידינו מצות אנשים מלומדה רק שיטעמו חיות וטעם ויהיה כוננה עלינו שיהיה מתוקן מצדינו ויהיה עושה פרי למעלה לתקן מה שצריך. וזהו ומעשה ידינו כוננהו שיתקן הקב"ה למעלה כל התיקונים שצריך לתקן על ידי המצות: