וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם׃
נועם אלימלך
וזהו "ועשו לי מקדש", אימתי, "ושכנתי בתוכם", היינו כשיקדשו עצמם למטה שאז אני שוכן בתוכם, אז עושין לי מקדש למעלה.
בית אהרן
ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. האריך הרב בזה איך שכל בר ישראל צריך לקדש עצמו בכל אבריו. להיות י"י שוכן בקרבו. כי המשכן הוא קומה שלימה כמבואר בספרים הקדושים והאדם הוא מוכן ג"כ להיות קומה שלימה כי כל אבר מכוון כנגד עניינים גדולים וכנגד כלי המשכן. והאריך בזה ודיבר מפסוק ויקחו לי תרומה מאת כ"ל אי"ש מהצדיק שהוא בחינת כ"ל ואי"ש תקחו את תרומתי:
שפת אמת
בפסוק ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ככל כו'. וכן תעשו. פרש"י לדורות כו'. הענין הוא כי השי"ת בחר בישראל והשרה שכינתו ביניהם. אשר ע"י בנ"י יתקרבו כל המעשים אליו ית'. כי המה מובחרים של הברואים. וע"י התחברות בנ"י אליו. יתחברו אליהם כל המעשים מדרגה אחר מדרגה עד שיהי' לכולם דביקות והתקשרות ע"י בנ"י. וכמו כן בגוף העשי' אשר שורש המעשים הם מלאכות שהיו במשכן שהיו מעשים אלו דביקים ממש בשורש. כמ"ש ועשו לי מקדש כו' ועי"ז ושכנתי בתוכם. כמ"ש הר"מ אלשיך בתוך כל א'. וכ"א במדרשות. ומסיים וכן תעשו כלומר כהנהגה זו כן תעשו כל המעשים לדבקם במעשים אלו. וע"י זה יהי' השראת השכינה בכל מעשיהם. והענין כמ"ש מו"ז ז"ל כי התרומה היא הראשית שנותן ברכה לכל המשואר. והיינו שע"י הפרשת התרומה קודש לה'. חל ש"ש וקדושה על כל הנשאר. וכמו כן בכלל שנתעלו אלה המעשים במשכן. וע"י תרומה זו יחול ש"ש על כל הנשאר. וז"ש וכן תעשו לרבות קדושת המשכן לכל המעשים. וכמו כן הענין לדורות ג"כ כי הנה דורו של מרע"ה הי' הראשית ושורש של בנ"י. וע"י שראשית של בנ"י נתעלו בנדבות לבם והמשיכו השכינה ביניהם. נשאר קדושה זו גם לדורות שיוכלו להמשיך השראת השכינה במעשה ידיהם בכח השורש שלהם ע"י הראשית במשכן ומקדש כנ"ל. גם הפי' כפשוטו שבכל עת שיהי' לבנ"י נדבת הלב. בזה יכולין להתרומם ולבנות מקדש ה' כאשר הי' אח"כ בבנין בהמ"ק שהתנדבו בשמחה בזמן דהע"ה. וכמו כן בבית שני בנדבות השרים בעזרא. וכמו כן יש לקוות להש"י בגאולה העתידה כשיהי' תשוקה בלבות בנ"י אליו ית' בנדבת הלב בשמחה וז"ש וכן תעשו לדורות: