כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כָּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ (ס)
שפת אמת
ושכנתי בתוכם כו' ככל וכו' תבנית כו' וכן תעשו. הלשון מהופך. וי"ל כי איך יכולין בנ"י לעשות משכן להש"י כאשר אמרו במדרש שתמה מרע"ה והשיבו הקב"ה אף א' מהם יכול לעשותו. ומ"מ וודאי נעשה כ"ז ע"י התחברות נדבות בנ"י ואז יש לכל א' חלק שיכול גם א' לעשותו. וז"ש מאת כל איש לכנוס עצמו בכלל ישראל. אבל עכ"ז בנ"י נתנו רק הנדבה אך הכלל שע"י מעט הנדיבות של איש ישראל חל עליו ש"ש. כי כל מעשה האדם לברר בחי' השראת השכינה שיש בכ"מ. כמ"ש במ"א. ועי"ז יכול האדם אח"כ לעשות יותר ומברר כח השראת השכינה יותר. ועושה יותר עד אין שיעור. וז"ש ועשו כו' ושכנתי כו' ככל כו'. ועי"ז וכן תעשו אח"כ בכל השלימות והבן:
שפת אמת
בפסוק ועשו לי מקדש כו' ככל אשר אני מראה כו' תבנית המשכן כו' כליו וכן תעשו כו' כבר כתבנו מזה במ"א ושורש הדברים ע"פ מאמר הגמ'. הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר שנא' אדיר במרום ה'. כי בוודאי כל הנבראים יש בהם נקודה פנימיות להש"י כמ"ש הכל לכבודו ברא. ובאמת ע"י האדם יכול להתברר ולהתגלות השראת השכינה בכל דבר. וז"ש ועשו לי מקדש כו' תבנית המשכן כו' פי' שבכל מעשה יהי' רצון האדם כדי להשלים רצון הבורא ית'. ולהיות נעשה מזה מבוקש הש"י אותו דבר שמרומז בזה המעשה כי בכל דבר יש רמז בשמים. וז"ש תבנית המשכן. ואף שאין האדם יודע בפרטות תיקון כל מעשה. מ"מ ע"י שכוונתו לשמים ורוצה לעשות כרצון הבורא עי"ז מעורר כח הבורא ית' והוא השראת השכינה כ"א לפי מדרגתו ועי"ז זוכה אח"כ לעשות באמת הכל כראוי וז"ש וכן תעשו. מקודם כ' ככל אשר אני מראה כו' ולא כ' כל רק ככל שא"י עדיין לעשות ממש תבנית המשכן. רק ע"י הרצון והמבוקש ועושה כל דבר לש"ש להתדמות לדבר המרומז כי כל המצות הם רמזים לדברים עליונים עי"ז אח"כ וכן תעשו. כן הוא לשון אמת כמו כן בנות צלפחד דוברות. כנים אנחנו. וע"י אמונה מקודם שהוא ככל כו' תבנית כו' עי"ז אח"כ וכן תעשו. וזה עצמו הפי' יטע בהן אדר שצריך לראות עכ"פ לנטוע כל הדברים להיות להם קצת התדבקות בעץ החיים היינו להיות בכל דבר קצת מכוון להש"י וזה הכח והחיזוק של המעשה והוא השראת השכינה כנ"ל והבן:
שפת אמת
ועשו לי מקדש כו' ככל אשר אני מראה אותך כו' וכן תעשו. כי קודם החטא היו בנ"י מוכנים להיות למעלה מהטבע כמלאכים. ואח"כ עשה השי"ת אתנו חסד שיהי' נשאר הארה מהתורה בהתלבשות העשי'. ועל ידי נדיבות שנמצא בלב איש ישראל יכולים להמשיך הארות התורה גם בהעשי'. וז"ש ככל אשר אני מראה אותך. כי בחי' משרע"ה אספקלריא המאירה בלי התלבשות והשתנות. וכן היו מוכנים כל בנ"י קודם החטא. עי"ז השוה הקב"ה עשיית המשכן שהוא הארה הנמצא בעשי'. שהרי כל המלאכות היו במשכן ולא נקרא מלאכה רק מה שהי' במשכן שהמשכן הוא התרוממות כל העשי' להרוחניות. והשוה הכתוב זה למראות מרע"ה. וז"ש וכן תעשו שהכל א'. רק שזה אספקלריא המאירה. וזה בא ע"י מעשה כנ"ל. אמנם תיקון המעשים ע"י הביטול להפנימיות בחי' מרע"ה הנ"ל. וע"ז אמרו במד' יש לך מקח שא"י מה לקח ומשכר הסרסור נתוודע. פי' כי מקח התורה לא הי' לקיחה בשעה אחת. רק השי"ת נותן התורה בכל עת. וממילא צריך להיות תמיד בחי' סרסור. והוא בחי' מרע"ה איש אלהים חציו איש וחציו אלהים. והוא הדעת של כלל ישראל. ודעת הוא התקשרות התחתונים להעליונים. ולעולם א"י להשיג הארת התורה רק ע"י הסיוע של בחי' מרע"ה. והיא נמצאת בכלל ישראל. כמ"ש תורה צוה לנו משה מורשה קה"י. פי' שמרע"ה הכניס כל כחו לכלל ישראל. לכן ע"י הרצון להתבטל אל השורש יכולין לעורר זה הכח. וזה שאמר ככל אשר אני מראה אותך כו' וכן תעשו. וכמו כן בשבת קודש איתא שמחזיר מרע"ה הכתרים לבנ"י. לכן יכולין בש"ק להשיג הארת התורה יותר כמ"ש בשבת לדעת כי אני ה' מקדישכם: