וָאֲמַלֵּ֥א אֹת֖וֹ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֑ים בְּחָכְמָ֛ה וּבִתְבוּנָ֥ה וּבְדַ֖עַת וּבְכָל־מְלָאכָֽה׃
בית אהרן
לזה כתיב ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת וכו' לעשות. זהו ג"כ נגד ד' עולמות הנ"ל. ומהו ל' לחשוב מחשבות. היינו שעשה את מחשבתו חשובה. וע"י מחשבתו הטהורה העלה הכל לרצונו הפשוט מעולם התחתון עד עולם העליון ע"י ד' בחינות שלו עשיה דיבור ומחשבה. ומחשבה קדומה. וזהו שכתוב אח"כ. ויאמר לאדם הן יראת י"י היא חכמה כי באמת מהו עיקר החכמה לירא מהבורא ב"ה. כי יראה נקרא ג"כ חכמה כפי דאיתא בספרים הקדושים אית יראה ואית יראה אית חכמה ואית חכמה. וזהו עיקר העבדות לקשר הכל ע"י עובדות ומעש"ט שלו כל הד' בחינות הנ"ל לחכמה העליונה. וסור מרע בינה. וזה אינו ספק כי בצלאל עשה ע"י עשיית המשכן כל הצירופים וכל היחודים בכל הד' בחינות וראה בזה כל האורות העליונים בשלימות הגמור לכך אמר המדרש על זה הפסוק ראה קראתי בשם בצלאל כו' עד יהודה. היינו כל הד' בחינות עד יהודה. כפי שדברנו. וזהו פירוש הכתוב. אז ראה. ויספרה. הכינה. וגם חקרה. ד' בחינות. והבן:
בית אהרן
וימלא אותו רוח אלקים. לשון רצון. היינו אחר שידע לצרף אותיות שבהם נבראו שמים וארץ. וייחד שני השמות ביחד כי י"י הוא אלקים. אזי נתמלא ברצון הקדום. היינו שיוכל העולם להתנהג גם ע"י בחי' אלקים כי כולא חד רק טוב. ובאמת הלא כתיב כי מאתו לא תצא [רעה] ח"ו. רק העיקר בחי' הדין הוא לירא מפניו ולדבק במצותיו ולסור מרע בכדי שיהיה לעולם רק טוב. אבל כשנעשה העולם בתיקון הגמור ונתייחדו כל העולמות למעלה אזי נתקיים רצונו הפשוט שיושפע לעולם כל טוב גם ע"י בחי' אלקים. וזהו בחכמה ובתבונה ובדעת. פי' שיתקשרו כל העולמות ע"י הדעת: