מִֽמְתִ֥ים יָדְךָ֨ ׀ יְהוָ֡ה מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֮ וצפינך [וּֽצְפוּנְךָ֮] תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים וְהִנִּ֥יחוּ יִ֝תְרָ֗ם לְעוֹלְלֵיהֶֽם׃
בית אהרן
כתיב ממתים ידך י"י. פי' האדם צריך לראות שיהיה תכלית מעשיו שיהיה מאותם שהם תחת ידו של הקב"ה. ממתי"ם לשון תכלית. מחל"ד חלקם בחיים. פירוש מאותם שמטמינים חלקם לשון חלדה. בחיים. דבר שהוא להקב"ה נקרא חיים. וגם הצדיקים נקראים חיים דכתיב לא המתים יהללו י"ה. ואותם שמהללים לי"י נקראים חיים. וצפונך תמלא בטנם. פי' מה שמטמינים לעוה"ב כי בזה העולם אנו רואים בעוה"ר שצדיקים אין להם מנוחה (בעולם הזה). כי קמים בגזירות רעות על ישראל ולא טוב להם מאד רק כל מה שעושים מטמינים לעוה"ב. ישבעו בנים והניחו יתר"ם לעולליה"ם. יתר"ם היתרונות שהם מרבים בעולם לעולליה"ם פי' שהם מתקנים אפילו המלוכלכים ל' ועוללתי בעפר. הכל מתקנים ומעלים להקב"ה. וזהו ישבעו בנים וכו' כמ"ש ואת הנפש אשר עשן בחרן. הכלל העולה מזה שהצדיקים במעשיהם מזככין את ישראל. ורשב"י מזכך גופן של ישראל לעולם: