לֵ֣ב טָ֭הוֹר בְּרָא־לִ֣י אֱלֹהִ֑ים וְר֥וּחַ נָ֝כ֗וֹן חַדֵּ֥שׁ בְּקִרְבִּֽי׃
שפת אמת
ענין הלימוד בליל שבועות. להכין הלב לקבל התורה דכתיב לב טהור ברא לי אח"כ רוח נכון חדש. שצריכין מקודם לטהר הלב. ועיקר הטהרה בכח התורה ולכן איתא שבאה רוח טהרה בלבות ישראל בלילה זו ועיקר הטהרה ע"י התורה כמ"ש אמרות ה' אמרות טהורות. והם מטהרין לאדם. כדכתיב וזרקתי עליכם מים טהורים הוא ע"י השפעה מי הדעת בלב ישראל שכשזוכה להאיר לבו בהבנת דבר חדש בתורה זוכה לטהרת הלב והתורה נק' מים. לכן צריך כ"א לייגע עצמו בתורה בלילה זו למצוא איזה התחדשות השייך לנפשו ויזכה לטהרה. והנה גם זה נכלל במתן תורה שהקב"ה נותן גם הכלים להיות מוכן לקבל התורה והוא טהרת הלב. ואא"ז ז"ל אמר במד' ויקחו לי תרומה הה"ד לקח טוב נתתי לכם. פי' כי גם הלקיחה אל התורה ולהקב"ה גם זאת מתת אלקים היא. וז"ש לקח טוב נתתי ויקחו לי כו' עכ"ד. ולכן נק' מתנת התורה לקח טוב שנכלל בזו המתנה הכנה איך ליקח ולקבל את המתנה:
צדקת הצדיק
[קלה] מי שמרגיש שאין לו שום חשק בלב ומוח לעבודת ה' אז העצה השלך על ה' יהבך. ומתוך שפלות דעתו בהכרת חסרונו מעורר רחמי שמים כמ"ש תאות ענוים וגו' תכין לבם וגו' שדבר זה הוא תאות הענוים ומכירים שפלותם שלב אין. הקב"ה מכין לבם כידוע ה' צילך כשהוא במדרגת אין משיג מעלת הש"י ג"כ במדרגת אין ויכול להמשיך ולהוליד יש מאין [כענין לב טהור ברא] והוא חכמה במוח ואח"כ יש מיש רצון וחשק בלב פי' שהש"י מאיר לו שאין זולתו כלל עכשיו כעד שלא נברא העולם הש"י מכה"כ וכשדבר זה מאיר לעיני האדם אז תיכף נולדים רצונות במוח ולב. אבל צריך להיות מקודם אבדו גוים מארצו פי' תשובה על העבירות במעשה שע"ז נא' באו גוים בנחלתך כידוע שארץ רומז לגוף וכחות המעשה וגוים הם כחות ההפכיים מרצון הש"י ואבידתם הוא ע"י תשובה תתאה עכ"פ שזדונות נעשו כשגגות ואז מתדבק במדרגה התחתונה ממדרגת י' קדושות דתנן פ"ק דכלים שהיא קדושת הארץ. וידוע כי בכ"מ נעוץ סופה לתחילתה ועי"ז יכול לבוא לענוה ומדרגת אין שהיא קדושת הק"ק. (כמ"ש זח"ב קכא א) ומשם אורה יוצאה לעולם שהוא תכין לבם כענין המאור מחזיר למוטב: