כִּ֣י מַ֭לְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּ֑ךְ לִ֝שְׁמָרְךָ֗ בְּכָל־דְּרָכֶֽיךָ׃
שפת אמת
מלאכים לפניו. מלאכיו יצוה לך כו' דכתיב גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו. דאיתא מי גדול השומר או הנשמר כו'. ואנו רואין כי המלאכים מעלתן גבוה מבני אדם. והכל אמת כי בנ"י במעשיהם מעוררין כח המלאכים כדאיתא שאין המלאכים מתחילין בקדושה עד שבנ"י פותחין כו'. ואח"כ ע"י כח המלאכים נתוסף כח לבנ"י. וז"ש עושי דברו הוא הנהגתו ית' את הנבראים כי עיקר המלאכים הם ממונים על הנבראים כמ"ש רז"ל אין דבר שאין לו מזל למעלה. ולכן מתחדשין המלאכים בכל יום כמ"ש חדשים לבקרים כו'. כי כשהקב"ה מחדש בכל יום מעשה בראשית ממילא מתחדשין המלאכים שהם החיות של הנבראים. וכן ענין המצות שאמרו חז"ל שמכל מצוה נברא מלאך הוא ג"כ כנ"ל כי בכל דבר יש מצוה והוא לעורר כח החיות של אותו דבר והוא עצמו המלאך כנ"ל. ותיקון המעשה בימות החול הוא ע"י המלאכים כמ"ש בזוה"ק כי בחול מנהיג השי"ת את העולם ע"י מלאך והוא ענין המלאכות של ימי המעשה. כי א"י להתדבק בבחי' עשי' אם לא ע"י המלאך. אבל בש"ק מעין עוה"ב כמ"ש חז"ל כעת יאמר ליעקב מה פעל אל כו'. וכן בש"ק שעיקר הרצון של בנ"י בלי מעשה ומלאכה. והרצון יכול לבוא להשי"ת בלי אמצעי כנ"ל. והכלל כי מעלת בנ"י גדולה ממלאכים רק שבא ע"י תיקון המעשה באמצעות המלאכים ואח"כ מתעלין ביותר וז"ש עושי דברו שהוא שבנ"י מבררין מלכותו ית' שמנהיג כל הבריאה. וע"י מתקנים בחי' מלאך כדי לשמוע בקול דברו וזה למעלה מבחי' המלאכים כנ"ל. וז"ש וישלח מלאכים לפניו כנ"ל: