פִּתְחוּ־לִ֥י שַׁעֲרֵי־צֶ֑דֶק אָֽבֹא־בָ֝ם אוֹדֶ֥ה יָֽהּ׃
נועם אלימלך
פתחו לי שערי צדק כו׳. דהנה עיקר מידת הצדיקים כך היא, בכל מה שעובד יותר להבורא ב"ה, הוא מבין יותר שאינו יכול להגיע אל תכלית העבודה, כי אין סוף בדבר, וזה הוא עיקר הבנת הצדיק שמבין זה שאינו יכול לבוא אל התכלית הגמור, והיא היא העבודה, וזהו שאמר הכתוב "פתחו לי" פירוש הצדיק אומר שיפתחו לו השערי העבודה לבוא בם לעבוד הבורא, לפי שסובר שלא עשה כלום עדיין ולא פעל בעבודתו כלל עדיין, ומשיבין לו "זה השער לה'" פירוש היא היא עיקר העבודה לידע זה שאינו יכול לגמור בהעבודה, כי דבר שאין לו סוף ותכלית. והבן.
שפת אמת
איתא עומר מתיר במדינה ושתי הלחם במקדש. דהנה כתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב פתחי לי אחותי. דיש מפתחות חיצוניות ופנימיות. כי עולם הזה יש לו הסתר וצריכין בני ישראל לפתוח להיות כלים הראוים לקבל. ובקרבן העומר נפתח זה הפתיחה ונעשין בני חורין ממאסר הגוף. ואח"כ נפתחין שערים עליונים כמו שירד תורה מן השמים בשבועות והיא פתיחת שער הפנימי. וז"ש ז"ל פתחו לי כחודה של מחט שער המדינה ואני אפתח לכם כפתחו של היכל ואולם והוא שער המקדש:
שפת אמת
והנה כתיב פתחו לי שערי צדק והם י"ב פתחים ושערים שהיו במקדש והם בזכות י"ב שבטים כמ"ש שער ראובן אחד כו'. ובכל ר"ח נפתח שער אחד. ויש שער שכולל כל הי"ב שערים. והוא בזכות יוסף הצדיק. וע"ז כתיב זה השער לה' שכולל כל הי"ב שערים ונעשין אחד ולכן מסיים צדיקים יבואו בו. [והלל הוא בחי' זה השער. לכן הוא רק ביום בחי' זה הדבר. והודאה בחי' שערי צדק הנ"ל]. ומכלל דכתיב אבוא בם אודה. משמע דלא בכל עת יכולין להלל ולהודות רק בפתיחת שערים. לכן בחנוכה יש פתיחת שערים ותיקנו בהלל והודאה. והרשעים היונים שביקשו לבטל חודש. היה כל כוונתם לבטל פתיחת שערים שבקדושה הנפתחים בר"ח כמ"ש ביום החודש יפתח. ולכן עשו י"ג פרצות. ובזה נסתמו שערי קודש כמ"ש ובאו בה פריצים וחללוה. ולכן כשגברו עליהם וגדרו אותן הפרצות נפתחו השערים. ולכן איתא שהיו י"ג השתחויות בעזרה ח"א נגד י"ג פרצות שגדרום וח"א נגד י"ג שערים. והכל אחד דכפי גדירות הפרצות כך הוא פתיחת שערים ולכן תיקנו הלל והודאה להשתחוות ולהודות על פתיחת השערי קדושה ועל גדרות פרצות הרשעים. וכפי השמירה מפרצות הסט"א כך זוכין לפתיחת השערי קדושה וכן הוא בפרטות בנפשות בני ישראל שיש שערי קדושה ויש פרצות מיצה"ר וכפי השמירה לגדור פרצות הסט"א כך זוכין לשערי קדושה. וזה מזוזה בימין פתיחת שערי צדק. ונ"ח משמאל השמירה מפרצות הסט"א דהנה כתיב אשרי שומע לי לשקוד על דלתותי. לשמור מזוזות פתחי. והם ב' בחי' הנ"ל לשקוד על דלתותי לפתיחת שערי קדושה. לשמור מזוזות פתחי הוא השמירה מפרצות הסט"א. כי הדלת ושער משמש ב' דברים הפתיחה להראוין והסגירה לשאינם ראוין ולכן הם ב' דלתות הימיני לפתיחה והשמאלי לסגירה. וזה מזוזה בימין ונ"ח משמאל. וכן הוא בכל דבר שבקדושה שצריך שמירה שלא יתפשט למקום שא"צ. וכן הוא בכלל ישראל. דאנו מבקשין והסר שטן מלפנינו ומאחרינו. דכל דבר שבקדושה יש לו שטן והסתר קודם שזוכין לה וגם אח"כ יש שטן וקליפה המחזרת לאבד אותה ההארה. וכן הי' בכלל גלות מצרים קודם שזכו בנ"י אל התורה. וכשנגאלו מזה השטן שלפנינו וקיבלו התורה וכל המדריגות עד בנין ביהמ"ק. נתגברו אח"כ הד' מלכיות וזה שטן שלאחרינו. וזה מזוזה בימין הרומז אל התורה שזכינו לצאת ממצרים ולקבל התורה. ונ"ח משמאל הוא הסרת השטן מלאחרינו. וכן צריך האדם לייגע עצמו תמיד להסיר מחיצה המפסקת לזכות לנקודה קדושה. ואח"כ לייגע עצמו לשמור אותה הנקודה לבל ימשך אחרי פניות והתפשטות לסט"א. וזהו הרמז במד' שהתורה דינין לפני' ולאחרי' כמטרונה שהולכין זיין לפניה ולאחרי' ע"ש פ' משפטים והוא כמ"ש: