ציטוטים על תהילים קמז:ד

ברש"י ומד' נמשלו לכוכבים מונה מספר כו'. דקשה מה שבח המקום הוא זה שמונה מספר לכוכבים. הואיל וכולם ברא יש מאין. אך הענין הוא שבאמת הכוכבים אין להם מספר. והם בבחי' אין מספר כמ"ש אם תוכל לספור אותם כו' אך הבורא ית' הוא כל יכול ומונה מספר לדבר שאין לו מספר. ופלא זו הוא בכלל הבריאה שברא יש מאין. ועשה אינו ישנו. כך עשה מאין מספר מספר. והכל הי' להמשיך אור מעולם עליון לתוך הטבע. וזה עצמו הדמיון שמדמה בנ"י עתה שנכנסו בגלות מצרים אל הכוכבים כי גם בנ"י נשמתן אצולה מלמעלה מהטבע ונתלבשה בטבע להאיר תוך החשיכה כמו הכוכבים שהם הם למעלה מהטבע ואין שיעור לגודלם כל כוכב יותר מכל העולם כו' וירדו להאיר בלילה דוקא שבכדי להאיר בחשיכה צריך להיות נמשך ממקום גבוה מאוד. וכמו כן בנ"י נא' עליהם ומצדיקי הרבים ככוכבים. כי ירידת בנ"י בעוה"ז מכש"כ בגלות הוא רק להיות מצדיקי הרבים לתקן עולמות הנפרדים שעל ידיהם מתקשר הכל לשורש האחדות:

במד' הובא ברש"י שנמנו להודיע חיבתן שנמשלו לכוכבים דכ' מונה מספר לכוכבים כו'. ועי' בדברי מו"ז ז"ל בזה. והנה כ' אם תוכל לספור אותם משמע שאין לכוכבים מספר. רק בירידתן להאיר לארץ. הקב"ה נותן להם מספר. כדכ' מונה מספר. וכמו כן שורש השבטים למעלה מן הטבע. רק בהיותם נכנסים למצרים הקב"ה נותן להם אלה השמות. כמ"ש מו"ז ז"ל לדייק דכ' הבאים ולא אשר באו. להודיע כי בכל עת שבנ"י יורדים לגלות. הולכים עמהם שמות אלו. וזכות השבטים וע' נפש מסייעים לבנ"י בגלות. וכ' הנה זה עומד אחר כתלנו כו'. שהגלות הוא מחיצה המפסקת. ואמרו חז"ל אפי' מחיצה של ברזל אין מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים. זה הוא הי"ב שבטים שיש לכל אחד הארה מיוחדת עבור בנ"י. משגיח מן החלונות כדאיתא שיש י"ב חלונות ברקיע. ולכן צריך להיות בבהכנ"ס י"ב חלונות. מציץ מן החרכים יתכן לפרש על הארת ע' נפש שהם הארות פחותים מהי"ב כהפרש שבין חלונות לחרכים: