תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Quotation_auto על שמות 23:13

צרור המור על התורה

והדרך השני שהוצרך זה הנסיון בכאן. לפי שאולי שגג אברהם בהכנסו בברית עם אבימלך עובד עבודה זרה ונשבע אבימלך בשם עבודה זרה שלו. ועבר על ושם אלהים אחרים לא תזכירו. כמאמרם ז"ל. ויעקב אמר קטונתי מכל החסדים ולא נמצא בידו עון אשר חטא. זולת שנכנס בברית עם לבן ושגיאות מי יבין. ולפי שהקדוש ברוך הוא סביביו נשערה מאד ומדקדק עם הצדיקים כחוט השערה. הוצרך השם בכאן לנסות את אברהם בשביל ברית אבימלך. ולכן אמר ויהי אחר הדברים האלה של ברית אבימלך. והאלהים נסה את אברהם ללבנו ולזככו ככסף צרוף מזוקק עשר פעמים. ודרך המדרש הנעלם צלולה. ובשמן אפרסמון בלולה. ובעיקרי ושרשי התורה כלולה. ולרחם על עם בחר לנחלה. ובכאן נכמרו רחמי אב על בני סגולה. ובכאן נתעטר אברהם בעטרת זהב גדולה. וזהו והאלהים נסה אברהם לשם ולתהלה. כמו ארים נסי בהר גבוה ותלולה. והנה זה שמן אפרסמון כקול המולה. לכל מחנה עם רב וקהלה. כי כולם יבינו זה כי בזה קנה אברהם מעלה. ליקח בנו יחידו רצתה נפשו בן הזקונים. ולהר אלהים עלה. בשמחה ובטוב לבב בדרך סלולה. לשוחטו לשם עולה. זאת תורת העולה. היא העולה על כל המעשים ועל כל הנסיונות מעולה. בכתם זהב ואופיר ועל ראשה גולה. הביאי עצה וחקירה ועשי פלילה. ותמצא כי על זה זכו בניו לגאולה. ובשעה שיפתחו לפניו ספרי האף והחמה ויהיו בניו מכעיסין לפניו. ראוי שיזכור איך האב על בנו לא חמל ויכבוש כעסו ויגולו רחמיו על מדותיו. הנה אלה קצות דרכי הפרסום איך בזה קנה אברהם מעלה גדולה בזה הנסיון. והאלהים נסה את אברהם ובזה השמן של אפרסמון מעורבים ריח שמניך טובים גנוזים בסתר החכמה. שכל זה היה לכלול מדת הדין עם רחמים. בענין שלא תוכל להזיק. כי יצחק סוד הפחד והדין. כאומרו בענין ופחד יצחק היה לי. ולולי שגברו רחמי אברהם על פחד יצחק היה משחית העולם. ולכן אמר והאלהים שהוא מדת הדין נסה את אברהם ורוממהו והעלהו לכלול את יצחק עם הרחמים. וזהו שאמרו והאלהים נסה את אברהם לרבות את יצחק. כי ג"כ נתנסה יצחק בהיותו בן שלשים ושבעה שנים. ואם היה רוצה היה בועט באביו הזקן ומשליכו על אחד ההרים. אבל קבל הדבר בשמחה וברצון נפשו נעקד והושם על גבי מזבח להיותו סימן לבניו. שבזכות זה יעקו' השם כל מדות הדין ויכפה אותם ויכבשו רחמיו את כעסו. כדכתיב ישוב ירחמנו יכבוש עונותינו. וזהו ענין נסיון אברהם ועקידת יצחק שעקדו אברהם וקשרו במדת רחמיו כדי שלא יצא להשחית העולם. ולכן יצחק הוא אמצעי בן אברהם. ויעקב רחמים מכאן ורחמים מכאן. בענין שלא יצא לקטרג. וכאן נתבשר ביעקב דכתיב ביום השלישי וישא אברהם את עיניו. הוא יעקב משולש בזכות החוט המשולש. ולכן בר"ה אנו אומרים ועקידת יצחק היום לזרעו תזכור. כמו שהוא נעקד ונקשר כן תקשור ותכפה כל מיני מדות הדין. וזהו סוד תקיעה תרועה תקיעה יצחק באמצע. וכן בכאן סוד ויסע ויבא ויט. כנגד אברהם יצחק ויעקב. וזהו סוד ובכן ובכן ובכן. כמו שפירשתי בספר צרור הכסף בהלכות ראש השנה הנה הוא נמצא בפא"ס היא העיר הגדולה. וכל זה ברחמי השם על בניו ונתן לנו עצות טובות. איך נהיה נצולים מכל מיני זעם ועברה. אחר שמדת הדין ודרך המשפט טובה שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

צרור המור על התורה

ואמר ששת ימים תעשה מעשיך. לפי שהזכיר השמיטה שהיא בשביעית. אמר וביום השביעי תשבות. לפי שהם דומים זה לזה כמו שכתבנו. ולפי שהשבת היא שקולה כנגד כל המצות. אמר ושם אלהים אחרים לא תזכירו. לפי שהיא שקולה גם כן כנגד כל התורה. ואמר שלש רגלים תחוג לי בשנה. לפי שהזכיר השבת שהוא ראש הרגלים שנקראים קדש. בסבת השבת שנקרא קדש. הזכיר המועדים כולם. ואמר את חג המצות תשמור וכו'. ואמר ראשית בכורי אדמתך. להורות שיוליכו הבכורים עמהם כשיעלו לרגל ולא יאחרו אותה. בענין שבזכות זה יתברכו התבואות שבשדות. אבל אם יאחרו הביכורים והמעשרות יתקלקלו התבואות. ויתבשלו הגדיים של תבואה בשדיפה לפני קמה. וזהו לא תבשל גדי וגו'. ולפי קבלת קדמונינו בא לאסור בשר בחלב. ואמר לא תבשל. ולא אמר לא תאכל. לרמוז לנו כפי חכמי האמת כי אסור לאכול בשר ואחר כך חלב. וכן אסור לאכול חלב ואחר כך בשר. ואעפ"י שנתנו חכמים שיעורים בזה. כבר כתב רשב"י ז"ל כי כמו שאסור חלב אחר בשר. כך אסור לאכול בשר אחר חלב. ודינם שוה לענין השיעור שהוא עד שיתעכל המזון שבמיעיו. שהם כמו שש שעות שהוא זמן מסעודה לסעודה. כי הבישול האמור כאן על בישול האצטומכא הוא. בענין שלא יתבשלו הבשר והחלב באצטומכא בזמן אחד. ולפי שיש אצטומכא מאחרת העיכול. ליראי ה' ולחושבי שמו אין לאכול גבינה ובשר ביום אחד. וכל שכן בשר וגבינה. וכן נוהגים המדקדקים במצות ואנשי מעשה. והטעם בזה לפי שאין ראוי לערב הכוחות אלו באלו. כח הדין בכח הרחמים. וכח הרחמים בכח הדין. כי הבשר הוא מדת הדין בסוד קץ כל בשר. כי מנפש ועד בשר יכלה הצר. והחלב הוא סוד הרחמים הגמורים המלבינים עונותיהם של ישראל. כאומרו כשלג ילבינו. והחטא הוא אדום בסוד הלעיטני נא מן האדום האדום הזה. ולכן יש להפרידם זה מזה כל אחד על כנו. ואת כל עורב למינו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ילקוט שמעוני על התורה

מאי עביד אמרי דבי רבי שילא אמרו נבנה מגדל ונעלה לרקיע ונכהו בקרדומות כדי שיזובו מימיו שנאמר הבה נבנה לנו עיר וגו' מחכו עלה במערבא אם כן ליבנן אחד טורא. אמר רבי ירמיה בן אלעזר נחלקו לשלש כתות אחת אומרת נעלה ונשב שם ואחת אומרת נעלה ונעבוד עבודה זרה ואחת אומרת נעלה ונעשה מלחמה זו שאמרה נעלה ונשב שם משם הפיצם ה' וזו שאמרה נעלה ונעשה מלחמה נעשו קופין ורוחין ושדין ולילין וזו שאמרה נעלה ונעבוד עבודה זרה כי שם בלל ה' שפת כל הארץ. ר' נתן אומר כולם לעבודה זרה נתכוונו כתיב הכא ונעשה לנו שם וכתיב התם ושם אלקים אחרים לא תזכירו מה להלן עבודה זרה אף כאן עבודה זרה. אמר ר' יוחנן מגדל שליש נשרף שליש נבלע שליש קיים. אמר רב אויר מגדל משכח את התלמוד. אמר ר' יוסף בבל בורסיף סימן רע לתורה בבל כי שם בלל ה' שפת כל הארץ בורסיף בור שאפי:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ילקוט שמעוני על התורה

ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו למה נאמר לפי שהוא אומר ושמת את השלחן וגו' אם שנה עובר בלא תעשה לכך נאמר ובכל אשר אמרתי וגו'. רבי מאיר אומר לעשות דברי תורה עליך חובה, רבי אליעזר אומר לעשות מצות עשה ומצות לא תעשה. ר' אליעזר בן יעקב אומר אין לי אלא מה שפרט הכתוב שאר דקדוקי פרשה מנין תלמוד לומר ובכל אשר אמרתי אליכם.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא