תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Quotation_auto על בראשית 13:10

צרור המור על התורה

ואמר ופרעה חולם. לרמוז שאע"פ שלא היה ראוי לחלום הזה מצד פרעה. היה ראוי מצד שהגיע אורו של יוסף. וזהו ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חולם כמו שחלם יוסף. ולזה אמר ופרעה ולא אמר פרעה. להורות שחלומות אלו היו להשלים חלומות יוסף. ולהשלים מאמר השם שאמר כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם. וכמו שאחז"ל ראוי היה יעקב לירד למצרים בשלשלאות של ברזל ומפני זכותו וזכות יוסף סבב השם שירד בכבוד גדול למצרים. ולכן בזכות יוסף גלה סודו לפרעה הרשע להשלים עצת מלאכו שחלם. והנה אנחנו מאלמים אלומים וכן והנה השמש והירח וגומר. וכמו שיוסף חלם שני חלומות מענין אחד. כן פרעה חלם שני חלומות מענין אחד והכל חלום אחד. כי רוב תבואות בכח שור. וכנגד חלום אלומות יוסף. חלם פרעה והנה ז' שבלים. וכנגד והנה השמש והירח. חלם פרעה והנה מן היאור וכן עומד על היאור. כי היאורות הם כמו מאורות ותרגום יאור נהרא. ונהר הוא לשון אור כמו הבוקר אור תרגומו צפרא נהר. וכן יפיץ ענן אורו הוא כמאמרם ז"ל לשון אור המוזכר באליהו הוא לשון מטר. ופרות פרעה ראויות ליוסף כמאמרם ז"ל בן פורת יוסף בן פורת עלי עין בין פרות יוסף. וכל זה לפי שהקב"ה מגלגל גלגולים בונה עולמות ומחריבם להשלים דברו. לפי שארץ מצרים היתה ריקנית מכסף וזהב. והקב"ה הבטיח לאברהם אהובו ואח"כ יצאו ברכוש גדול. הביא רעב על כל הארצות ובארץ מצרים היה לחם. בענין שיביאו הכל כספם וזהבם אתם לשם ה'. בענין שימלא ארץ מצרים כסף וזהב לתת לישראל שכר טרחם. עד שלסבה זה רצה הקב"ה להשפיע על פרעה שפע נבואיי ולגלות לו סודות גדולים מהעתידות. בענין שבזה וינצלו את מצרים ועשאוה כמצולה שאין בה דגים. וזה רמוז בחלומו שראה ז' פרות יפות מראה ובריאות בשר. כמו שהיו המצריים שמנים וטובים בארץ טובה כגן ה' כארץ מצרים. ובאו עליהם ז' פרות אחרות רעות מראה מבחוץ ולא מבפנים. הם ישראל מעונים בכור גלות ותאכלנה לפרות היפות. וכן שבע שבלים דקות ושדופות קדים בולעות שבעה שבלים בריאות וטובות. בעניין שנשארו המצריים ריקנים מכל ואוכלים אותם שאר עמים ועורם מעליהם הפשיטו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ילקוט שמעוני על התורה

וגם ללוט ההולך את אברם וגו' ד' דברים טובים היה לו ללוט בעבור אברהם. וילך אברם כאשר דבר אליו ה' וילך אתו לוט. וגם ללוט ההולך את אברם. וישב את כל הרכוש וגם את לוט אחיו ורכושו. ויהי בשחת אלקים את ערי הככר ויזכר אלקים את אברהם וישלח את לוט. וכנגדן היו צריכין לפרוע לבניו טובות. ולא דיין שלא פרעו להם טובות אלא רעות הדא הוא דכתיב וישלח מלאכים אל בלעם ויאסוף אליו בני עמון ואחרי כן באו אליו מואב ובני עמון והדין ידו פרש צר על כל מחמדיה ונכתב חטא שלהן בד' מקומות לא יבוא עמוני ומואבי על דבר אשר לא קדמו. עמי זכר נא מה יעץ. כי לא קדמו ישראל בלחם. וישכור עליך את בלעם לקלל. ועמדו ארבעה נביאים וחתמו גזר דינם. ישעיה אמר משא מואב כי בליל שודד ער מואב נדמה וגו'. וירמיה אמר הנה ימים באים נאם ה' והשמעתי אל רבת בני עמון תרועת מלחמה. ויחזקאל אמר לבני קדם על בני עמון ונתתיה למורשה למען לא תזכר בני עמון בגוים ובמואב אעשה שפטים. צפניה אמר לכן חי אני נאם ה' צבאות וגו' כי מואב כסדום תהיה ובני עמון כעמורה. היה צאן ובקר ואהלים שני אוהלים רות המואביה ונעמה העמונית. ודכוותה קום קח את אשתך ואת שתי בנותיך הנמצאות שתי מציאות רות המואביה ונעמה העמונית. מצאתי דוד עבדי היכן מצאתיו בסדום. ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט. בהמתו של אברהם אבינו היתה יוצאה זמומה ובהמתו של לוט לא היתה יוצאה זמומה. אמרו להם רועי אברהם הותר הגזל אמרו להם רועי לוט כך אמר ליה הקב"ה לאברהם לזרעך אתן את הארץ הזאת ואברהם פרדה עקרה ואינו מוליד. למחר מת ולוט בן אחיו יורשו ואין אכלין מן דידהון אכלין. א"ל הקב"ה אני אמרתי לזרעך אתן את הארץ הזאת אימתי לכשיעקרו ז' עממין מתוכה והכנעני והפרזי אז בארץ עדיין ומבקש להן זכות בארץ. ויאמר אברם אל לוט כמה שהיה ריב בין רועי אברם ובין רועי לוט כך היה ריב בין אברהם ובין לוט הדא הוא דכתיב אל נא תהי מריבה ביני ובינך וגו' כי אנשים אחים אנחנו וכי אחים היו אלא שהיה קלסתר פניו דומה לו. הלא כל הארץ לפניך הפרד הבדל אין כתיב כאן אלא הפרד כשם שפרדה זו אינה קולטת זרע כך אי אפשר לאותו האיש להתערב בזרעו של אברהם. אם השמאל ואימנה וגו' א"ל אם את לשמאלה אנא לדרומה ואם אנא לדרומה את לשמאלה מן כל אתר אנא לדרומה. אמר ר' יוחנן לשני בני אדם שהיה להם כוריים א' של חטים ואחד של שעורים. אמר אי חטייא דידי שערי דידך אי שערי דידך חטייא דידי מכל מקום חטייא דידי. ואשמאלה אין כתיב כאן אלא ואשמאילה מן כל אתר אנא משמאל לההוא גברא. וישא לוט את עיניו כל מי שהוא להוט אחר בולמוס של עריות סוף שמאכילין אותו מבשרו. אמר ר' יוחנן כל הפסוק הזה לשום עבירה נאמר וישא לוט ותשא אשת אדוניו. את עיניו כי היא ישרה בעיני. וירא וירא אותה שכם בן חמור. את כל ככר הירדן כי בעד אשה זונה עד ככר לחם. כי כלה משקה אלכה אחרי מאהבי נותני לחמי ומימי וגו' שמני ושקויי.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ילקוט שמעוני על התורה

דבר אחר כי כלה משקה כמה דאת אמר והשקה את האשה. לפני שחת ה' כמה דאת אמר והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה. כגן ה' כארץ מצרים כגן ה' לאילנות כארץ מצרים לזרעים. ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן כאנש דבחיר פורנא דאמיה. ויסע לוט מקדם הסיע עצמו מקדמונו של עולם אמר אי אפשי לא באברהם ולא באלוהו. אברם ישב בארץ כנען אין לך רע שבכרכים אלא סדום תדע כשאדם רע קורין אותו סדומי ואין לך קשה בעממים מאמורי תדע כשאדם קשה קורין אותו אמורי. אמר ר' יוסי אין לך יפה בכרכים כסדום שחזר לוט על כל ערי הככר ולא מצא מקום יפה כסדום. ואנשי סדום רעים אלו לאלו. חטאים בגלוי עריות. לה'. בעבודה זרה. מאד בשפיכות דמים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ילקוט שמעוני על התורה

זמין למנויי פרימיום בלבד

ילקוט שמעוני על התורה

זמין למנויי פרימיום בלבד

ילקוט שמעוני על התורה

זמין למנויי פרימיום בלבד
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא