Quotation_auto על בראשית 15:9
צרור המור על התורה
ואולי יאמר והנה דבר ה' אליו שהוא סיפור התורה. והרצון בזה כי באומרו מה תתן לי ואנכי הולך ערירי כנגד עולם הבא. והנה התורה באה עתה לתפוש לאברהם במה שאמר מה תתן לי ואנכי הולך ערירי וזהו ויאמר אברם הן לי לא נתת זרע. כלומר איך איפשר שאמר אברהם דבר כזה הן לי לא נתת זרע אחר שהיה יודע שהיה דבר ה' אליו לאמר לא יירשך זה. אחר שאמר לו פעמים רבות לזרעך אתן את הארץ הזאת ושמתי את זרעך כעפר הארץ ואין נקרא זרע אלא היוצא מן המעים כי כן לפעמים יאמר על בן בית כמו ובני בית רבים. וזהו ויאמר פעם שנית כמתמיה על אמירתו הראשונה אחר שהובטח בזרע. ולפי שאמר לו הוא יירשך שנראה שהוא אחר ולזה אמר הבט נא השמימה. והאמין בה' בבשורת הזרע ויחשבה לו לצדקה. כי ראה שהשם עשה לו זה למען צדקו ולא בעבור זכותו. וזה יורה מה שאמר ויאמר אליו אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים כלומר שנתרעם השם ממנו איך לא זכר מה שאמר לו כשיצא מאור כשדים ואעשך לגוי גדול וכן הבטחות רבות על הזרע. וזהו אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים והצלתיך מכבשן האש והבטחתיך בבנים וברגע אחד שכחת הכל ואמרת ה' אלהים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי. וכן אמרתי לך קום התהלך בארץ כי לך אתננה וזהו לתת לך את הארץ הזאת לרשתה. והוסיף על חטאתו ואמר במה אדע כי אירשנה והרי הרבה פעמים אמר לו שיתן לו הארץ ועכשיו לא אמר ואני אתן לך את הארץ הזאת אלא לתת לך והוא שאל אותו ואמר במה אדע. ואולי לפי שראה עתה עת רצון עשה עצמו כמי שלא הבין ואמר במה אדע כי אירשנה כלומר כבר אתה יודע שאני מאמין בך ולא שאלתי אות על בשורת הזרע לפי שהוא דבר שלי וראוי לי. אבל בבשורת הארץ שהוא דבר שראוי לאחרים ראוי לי להשתדל יותר על צרכם מעל צרכי עצמי כמו שפירשתי בפרשת נח ממשה וגדעון שהניחו צרכי עצמם בשביל צרכי רבים. ולכן הערים הטבע בחכמת בוראו לשום יותר תאוה בתאות המשגל מבתאות המאכל כי זה לעצמו וזה לאחרים. ואולי יאמר אדם מה לי לחסר את עצמי בשביל אחרים ולחסר מאור עיני. ואז נתן לו השם אות ואמר קחה לי עגלה משולשת לכרות ברית עמו כאלו הוא עצמו עבר בין הגזרים. ולזה ויבתר אותם בתוך כי זאת היא אות הברית העגל אשר כרתו לשנים ויעברו בין בתריו. לרמוז שמי שיעבור הברית יהא נחלק לשנים כעגל הזה. וזאת היא סוד האהבה והאחדות. לרמוז שאע"פ שהם שנים בגוף אחד ונפש אחת. וזהו אהבה שעולה למנין אחד בסוד ה' אחד בסוד שלש עשרה מדות. ולכן נקרא אברהם אחד כאומרו אחד היה אברהם וכל ישראל נקראו עם אחד:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
הנסיון השביעי אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם לכל הנביאים נראה להם בחזון ולאברהם נגלה במראה ובחזון. במראה מנין וירא אליו. בחזון מנין אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה א"ל אברהם אל תירא שאני מגן לך. ר' אומר הוציא את אברהם החוצה בליל יום טוב של פסח ואמר לו כה יהיה זרעך. ר' אליעזר אומר הראה הקב"ה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים ארבע מלכיות מושלן ואובדן שנאמר ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת זו מלכות אדום שהיא כעגלה דשה. עז משלשת זו מלכות יון שנאמר וצפיר העזים הגדיל עד מאד. ואיל משלש זו מלכות מדי ופרס שנאמר האיל אשר ראית בעל הקרנים. ותור אלו בני ישמעאל תור לשון ארמית שור תור אי לארץ כשיצמד שור זכר עם הנקבה. יפתחו וישדדו את כל העמקים. וגוזל אלו ישראל שנמשלו לגוזל יונתי בחגוי הסלע אחת היא יונתי. לא נאמר לשון משולשת אלא גבורי כח כמה דאת אמר והחוט המשולש לא במהרה ינתק. רב משרשיא אמר משולשים יהיו שלשה פעמים עתידים למשול בארץ ישראל. פעם ראשון כל אחד ואחד בפני עצמו. פעם שני בשנים שנים. פעם שלישי כולן כאחד להלחם עם בית דוד שנאמר יתייצבו מלכי ארץ וגו'. ר' יהושע אומר לקח אברהם חרבו ובתר אותם כל אחד לשנים שנאמר ויקח לו את כל אלה ויבתר אותם בתוך אילו לא בתר אותם לא היה העולם יכול לעמוד אלא הואיל ובתר אותם תש כחן וכו' ואת הצפור לא בתר וגו' לא היה שם אלא בן יונה. וירד העיט על הפגרים זה דוד בן ישי שנמשל כעיט העיט צבוע נחלתי לי כצאת השמש מן המזרח היה אברהם יושב מניף עליהם בסודרו כדי שלא ימשול בהן העיט עד שבא הערב. ר' אלעזר בן עזריה אומר מכאן אתה למד שאין מושלן של ארבע מלכיות הללו אלא יום אחד מיומו של הקב"ה א"ל ר' אלעזר בן ערך כדברך שנאמר נתנני שוממה כל היום דוה חוץ משתי ידות שעה תדע לך שהוא כן בוא וראה כשהחמה נוטה לבוא במערב שתי ידות שעה תש אורו אין נוגה לו. וכן עד שלא יבוא הערב יצמח אורן של ישראל שנאמר והיה לעת ערב יהיה אור. עמד אברהם והיה מתפלל לפני הקב"ה שלא ישתעבדו בניו בארבע מלכיות ונפל עליו שנת תרדמה וישן לו וכי יש לך אדם שהוא שוכב וישן ויכול להתפלל אלא ללמדך שהיה אברהם ישן מכח התפלה כדי שלא ישתעבדו בניו. אימה זו מלכות הרביעית שנאמר דחילו ואמתני. חשכה זו מלכות יון שהחשיכה עיניהן של ישראל. גדולה זו מלכות מדי שגדלה למכור ישראל חנם. נופלת זו מלכות בבל שנאמר נפלה נפלה בבל. עליו אלו בני ישמעאל שעליהם בן דוד יצמח שנאמר אויביו אלביש בשת ועליו יציץ נזרו. ר' זעירא אמר לא נבראו הללו אלא עצים לגיהנם שנאמר והנה תנור עשן ואין תנור אלא גיהנם שנאמר נאם ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
דבר אחר קחה לי עגלה משלשת זו בבל שמעמדת שלשה. נבוכדנצר ואויל מרודך ובלשצר. ועז משלשת זו מדי שמעמדת שלשה. כורש ודריוש ואחשורוש. ואיל משלש זו יון שמעמדת שלשה דאמר ר' אלעזר כל הרוחות כבשו ורוח מזרחית לא כבשו. א"ל ר' יוחנן והכתיב ראיתי את האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה ועשה כרצונו והגדיל הוא דעתיה דר' אלעזר דלא אמר מזרחה. ותור וגוזל זו מלכות רביעית תור הוא אלא שגזלן הוא. ויקח לו את כל אלה ר' יהודה ור' נחמיה ר' יהודה אומר שרי אומות העולם הראה לו וכו' על דעתיה דרבי יהודה קתדרין דדין לקבל קתדרין דדין ועל דעתיה דר' נחמיה ששם היתה סנהדרי גדולה יושבת וחותכת דיניהם של ישראל. ואת הצפור לא בתר הראה לו כל מי שהוא מעמיד פנים בגל הגל שוטפו וכל מי שאין מעמיד פנים בגל אין הגל שוטפו. וירד העיט על הפגרים וישב אותם אברם נסב אברהם מכישה והוה מכיש להון ולא הוו מתכתשין ואף על פי כן וישב אותם אברם בתשובה. אמר ר' עזריה לכשיעשו בניך פגרים בלא גידים ובלא עצמות זכותך עומדת להם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy