Quotation_auto על שמות 28:37

ונשמע קולו בבואו אל הקדש. רבי יוחנן כד הוה סליק למשאל בשלמיה דרבי חנינא היה מנענע על שם ונשמע קולו. רבי חנניא בן חכינאי ורבי שמעון בן יוחאי אזלי ללמוד תורה אצל רבי עקיבא בבני ברק שהו שם שלש עשרה שנה, רבי שמעון בן יוחאי שלח וידע מה גו ביתיה, רבי חנניא בן חכינאי לא הוה ידע מה גו ביתיה שלחה לו אשתו בתך בגרה בוא והשיאה כו'. אף על פי כן צפה רבי עקיבא ברוח הקדש ואמר להן כל מי שיש לו בת בוגרת ילך וישיאנה. קם נסב רשותא ואזל בעא לה בגו ביתא ואשכח דפניית לזוית אוחרי מה עבד אזל יתיב ליה על מלייתהן דנשיא ושמע קלא דברייתא אמרין ברת חכינאי מלי קולתיך וסוק ליך היה מהלך אחריה עד שנכנסה לתוך ביתו ונכנס אחריה פתאום, לא הספיקה אשתו לראותו עד שיצתה נשמתה, אמר לפניו רבונו של עולם עניה זו זו שכרה לאחר שלש עשרה שנה חזרה נשמתה לגופה. אמר רבי שמעון ארבעה דברים הקב"ה שונאן ואני איני אוהבן האוחז באמתו ומשתין והמשמש מטתו ערום והאומר דברים שבינו לבין אשתו בפרהסיא והנכנס פתאום לביתו של חברו. פתוחי חותם קדש לה' ציץ דומה כמין טס של זהב ורוחב שתי אצבעות מוקף מאזן לאזן וכתוב עליו שני שיטין יו"ד ה"א מלמעלה וקדש מלמטה. ואמר רבי אלעזר בר' יוסי ראיתיו ברומי וכתוב עליו קדש לה' בשיטה אחת. כי אתא רב דימי אמר מנין לתכשיט כל שהוא שהוא טמא מציץ. אריג כל שהוא טמא מאו בגד. אריג ותכשיט כל שהוא מכל כלי. ואף על גב דבמדין כתיב גמר כלי כלי מהתם מוסיף שק על הבגד אף על פי שאינו אריג טמא. למאי חזו אמר ר' יוחנן שכן עני קולע שלש נימין ותולה בצואר בתו. תניא כיפה של צמר היתה מונחת בראש כהן גדול ועליה ציץ נתון לקיים מה שנאמר ושמת אותו על פתיל תכלת: