Quotation_auto על איוב 10:12

ויאמר ה' אל לבו הרשעים הן ברשות לבן אמר נבל בלבו ויאמר עשו בלבו ויאמר ירבעם בלבו ויאמר המן בלבו אבל הצדיקים לבן ברשותן וחנה היא מדברת על לבה ויאמר דוד אל לבו וישם דניאל על לבו דומין לבוראן ויאמר ה' אל לבו לא אוסיף לא אוסיף ליסגי ליסגי לא אוסיף לנח לא אוסיף לדורות, כי יצר לב האדם רע עלובה היא העיסה שנחתומה מעיד עליה שהיא רעה עלוב הוא השאור שמי שברא אותו מעיד עליו שהוא רע שנאמר כי הוא ידע יצרנו עלובה היא הנטיעה שמי שנטעה מעיד עליה שהיא רעה שנאמר וה' צבאות הנוטע אותך דבר עליך רעה, שאל אנטונינוס את רבינו א"ל מאימתי יצר הרע ניתן באדם א"ל עד שלא יצא ממעי אמו א"ל לאו שאילו כן היה חוטט את בני מעיה ויוצא והודה לו רבי שהשווה לדעת המקרא כי יצר לב האדם רע מנעוריו כתיב בשעה שהוא נינער לעולם, ועוד שאלו אימתי ניתנה נשמה באדם משיצא ממעי אמו או עד שלא יצא ממעי אמו א"ל משיצא ממעי אמו אמר לו לאו משל אם תניח בשר ג' ימים בלא מלח מיד הוא מסריח והודה לו ר' שהשוה דעתו לדעת המקרא שנאמר חיים וחסד עשית עמדי ופקודתך שמרה רוחי מאימתי ניתנה נשמה בי משעה שפקדתני, תנו רבנן קשה יצר הרע שאפילו יוצרו קראו רע שנאמר כי יצר לב האדם רע, שבעה שמות יש לו ליצר הרע הקב"ה קראו רע משה קראו ערל שנאמר ומלתם את ערלת לבבכם דוד קראו טמא שנאמר לב טהור ברא לי אלקים מכלל דאיכא טמא שלמה קראו שונא שנאמר אם רעב שונאך האכילהו לחם ישעיה קראו מכשול שנאמר הרימו מכשול מדרך עמי יחזקאל קראו אבן שנאמר והסירותי את לב האבן מבשרכם יואל קראו צפוני שנאמר ואת הצפוני ארחיק מעליכם:

ויאמר ה' אל לבו הרשעים הן ברשות לבן אמר נבל בלבו ויאמר עשו בלבו ויאמר ירבעם בלבו ויאמר המן בלבו אבל הצדיקים לבן ברשותן וחנה היא מדברת על לבה ויאמר דוד אל לבו וישם דניאל על לבו דומין לבוראן ויאמר ה' אל לבו לא אוסיף לא אוסיף ליסגי ליסגי לא אוסיף לנח לא אוסיף לדורות, כי יצר לב האדם רע עלובה היא העיסה שנחתומה מעיד עליה שהיא רעה עלוב הוא השאור שמי שברא אותו מעיד עליו שהוא רע שנאמר כי הוא ידע יצרנו עלובה היא הנטיעה שמי שנטעה מעיד עליה שהיא רעה שנאמר וה' צבאות הנוטע אותך דבר עליך רעה, שאל אנטונינוס את רבינו א"ל מאימתי יצר הרע ניתן באדם א"ל עד שלא יצא ממעי אמו א"ל לאו שאילו כן היה חוטט את בני מעיה ויוצא והודה לו רבי שהשווה לדעת המקרא כי יצר לב האדם רע מנעוריו כתיב בשעה שהוא נינער לעולם, ועוד שאלו אימתי ניתנה נשמה באדם משיצא ממעי אמו או עד שלא יצא ממעי אמו א"ל משיצא ממעי אמו אמר לו לאו משל אם תניח בשר ג' ימים בלא מלח מיד הוא מסריח והודה לו ר' שהשוה דעתו לדעת המקרא שנאמר חיים וחסד עשית עמדי ופקודתך שמרה רוחי מאימתי ניתנה נשמה בי משעה שפקדתני, תנו רבנן קשה יצר הרע שאפילו יוצרו קראו רע שנאמר כי יצר לב האדם רע, שבעה שמות יש לו ליצר הרע הקב"ה קראו רע משה קראו ערל שנאמר ומלתם את ערלת לבבכם דוד קראו טמא שנאמר לב טהור ברא לי אלקים מכלל דאיכא טמא שלמה קראו שונא שנאמר אם רעב שונאך האכילהו לחם ישעיה קראו מכשול שנאמר הרימו מכשול מדרך עמי יחזקאל קראו אבן שנאמר והסירותי את לב האבן מבשרכם יואל קראו צפוני שנאמר ואת הצפוני ארחיק מעליכם:

ולקחת חמשת חמשת שקלים לגלגלת. אמר חשה כיצד אעשה [לישראל], אם אני אומר לר תן לי פדיונך, יאמר לי כבר פדאני בן לוי, ורע"ג פתקין וכתב עליהן חמשת שקלים, בללן ונתנן בקלפי, אמר להם טלו פתקיכם, מי שעלה בידו בן לוי א"ל כבר פדאך בן לוי, מי שעלה בידו חמשת שקלים א"ל בן פדיונך וצא. אלו דברי ר' יהודה. רבי נחמיה אומר עדיין מחלוקת בדבר, שהיה יכול לומר אין כאן פתק, שכתוב בו בן לוי לפיכך לא עלה בידי, אלא מה עשה משה, נטל פתקין כמנין כל הבכורות וכתב בהן בן לוי, ועוד לקח פתקין אחרים כמנינם, וכתב בהן חמשת שקלים, טרפן ונתנן בקלפי והיה אביו של בכור מושיט ידו בקלפי, עלה פתק שכתוב בו בן לוי היה יודע שפדאו לוי, והיה פטור מחמשת סלעים, ואם עלה בידו פתק של חמשת סלעים אומר לו הרי שם פתק כתוב בו לוי ולא היית ראוי לפדות מן לוי. פקוד כל בכור זכר יש פקידה לבכורות שנאמר פקוד כל בכור זכר. יש פקידה לבנים שנאמר כי פקד ה' את חנה ותהר ותלד שלשה בנים. יש פקידה לשמירה [שנאמר] ופקודתך שמרה רוחי. יש פקידה לשלום שנאמר ושמתי פקודתך שלום. חמשת שקלים לגלגלת, בעא מיניה פלימו מרבי, מי שיש לו שני ראשין, באיזה מהן מניח תפילין, א"ל [או] קום גלי או קביל עליך שמתא, אדהכי והכי אתא ההוא גברא דאתיליד ליה [ינוקא] בתרי ראשי, א"ל כמה בעינן מיהב לכהן, אתא ההוא סבא תנא ליה חייב ליתן עשר סלעין, איני והתני רמי בר חמא מבוך שנאמר אך פדה תפדה שומע אני אפילו נטרף בשלשים יום, ת"ל אך חלק, שאני הכא דבגלגלת תלה רחמנא: