Quotation_auto על איוב 16:12

ויסע מלאך האלהים. כבר רמזתי לך כי בכח שמו הגדול הוא שם המפורש של ע"ב ב"ה היוצא מאלו הג' פסוקים נבקע הים. ולכן יש בויסע ע"ב אותיות. ובויבא ע"ב אותיות. ובויט ע"ב אותיות. והם כולם עולים למספר רי"ו כמנין ארי"ה שאג. וזהו סוד ויעבור ה' שיש בו ע"ב. כנגד ע"ב שמות של שם המפורש ורי"ו אותיות. כי מכל פסוק לוקחים אות אחת כזה וה"ו יל"י סי"ט על"ם. כי אות הראשונה היא וא"ו של ויסע. והאות הב' היא אות אל"ף של ויבא. וה"י אחרונה של פסוק זה שהיא הלילה לפי שמתחילים בו מסוף הפסוק למפרע לפי שהוא דין. והוא"ו האחרונה של וה"ו היא וא"ו של ויט וכן כולם ע"ז הדרך. ואלו הג' פסוקים הם כנגד האבות. ויסע מלאך האלהים הוא כנגד אברהם שהוא רחמים. ויבא בין מחנה מצרים כנגד פחד יצחק וזהו הענן והחשך. ויט משה את ידו כנגד יעקב שהוא רחמים ודין באמצע כדי שלא יצא לקטרג. וזהו סוד העקידה כמו שרמזתי במקומו. וזהו סוד תקיעה תרועה תקיעה. וסוד ובכן ובכן ובכן. וכל זה לרמוז כי בכח שמו הגדול ובזכות האבות נבקע הים. והזכיר בכאן מלאך האלהים שהוא דין. לפי שהיו ישראל בדין שמדת הדין היתה מקטרגת עליהם ואומרת אלו עובדי ע"ז [כו']. ומשלו משל במדרש הנעלם לרועה שהיה רועה צאנו אצל שפת הנהר ובאו זאבים אל העדר. מה עשה נטל תיש אחד גדול והשליכו לזאבים. בענין שבעוד שלוחמים עמו מעביר צאנו. כן הקב"ה רועה ישראל היו צאנו על שפת הים. והזאבים אחריו והוא השטן שמשטין לישראל. מה עשה הקב"ה א"ל השמת לבך אל עבדי איוב. נתן לו תיש אחד להתעסק בו וביני ביני עבר צאנו. ומזה נתרעם איוב ואמר שלו הייתי ויפרפרני וגו' ויקימני לו למטרא. ר"ל למשמרת ישראל כי תרגום משמרת מטרא. ובכח רחמי הש"י ובזכות האבות. העביר הש"י מדת הדין מלפני ישראל. בענין שלא ישטין עליהם: