תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Quotation_auto על איוב 25:2

צרור המור על התורה

אח"כ אמר כי ינצו אנשים יחדיו וקרבה אשת האחד וגו'. להורות כי כמו שהיבמה מצלת את אישה מיד מכהו בין (בידים) [ביבום] בין בחליצה. והרמז שמצלת אותו מכף מדת הדין שרוצה לעוקרו מן העולם. לפי שאין לו בנים. ובייבום או בחליצה מצלת אותו מיד הדין. כן זאת האשה כשמריבים אלו שני אנשים. רוצית להציל את אישה מיד מכהו. ולהצלתו שלחה ידה והחזיקה במבושיו. וזה גנאי גדול לאשה לאחוז בערות האיש. ובשת גדול לבנות ישראל (ה') המקודשות והצנועות. ולכן וקצותה את כפה לא תחוס עינך. [ואין] לומר אחר שזאת האשה נתכוונה להציל את אישה מיד מכהו ואינה יכולה להצילה בענין אחר. היא פטורה כמו הבן שמכה לאחר כדי להציל אביו. כמוזכר בקמא שהוא פטור. לזה אמר שאין הדין שוה בשניהם. ולכן לא תחוס עינך. ורמז בזה ג"כ כי בענין הייבום וחליצה. לפעמים היבמה אינה רוצה להתיבם עם היבם. לפי שאומרת שאינו הגון לה ונותנת כסף וזהב ליבם. בענין שיאמר לא חפצתי לקחתה. ואין הדבר כן אלא שכופין אותו בשוחד ובממון לומר איני רוצה. ובלבו לא כן יחשוב אלא שאומר בלבו רוצה אני. באופן שבזה זאת האשה החזיקה במבושיו. וכבשה מעיינו של זה היבם. שהיה רוצה לפדות נפש אחיו מני שחת. בהיותו מוליד בן מזאת האשה. בענין שיקרא על שם אחיו. ולא רצה. ולכאורה נראה שהיתה רוצה להציל אישה מיד מכהו. והיתה רוצה להתיבם אלא שלא רצה היבם. וזה לא היה כן אלא שהוא רוצה. והיא אינה רוצה. ולזה וקצותה את כפה. לרמוז שהיא ראויה לעונש. והעונש הוא להפרידה ולקוצצה שלא תתחבר עם בעלה בעולם הנשמות. כמו שאמר הנביא אלכה ואשובה אל אישי הראשון. אבל זאת לא תשוב אל בעלה הראשון. וזהו וקצותה את כפה. ולפי שכל זאת היא בעצת יצר הרע שמחטיא האדם לומר לא חפצתי לקחתה. או שמחטיא לזאת האשה להחזיק במבושיו. לזה סמך לכאן לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה. כי זאת היא עצת יצר הרע שנקרא אבן נגף וצור מכשול. שמפתה האדם לשקר במדות ובמשקלות ולכן לא תשמע אליו. אלא אבן שלימה וצדק יהיה לך. שהוא יצר הטוב שנקרא אבן שלימה. ולא אבן נגף. ובזה יאריכון ימיך. אחר שלא תהיה לך מלחמת יצר הטוב עם יצר הרע. ולא יהיה לבך חלוק. וזהו עושה שלום במרומיו וכו'. כי תועבת ה' אלהיך כל עושה עול. זה רמז על יצר הרע שנקרא תועבה ועול. וכן לא תשמע אליו. והוי זוכר מה שעשה לך עמלק. שהוא רמז על יצר הרע שנקרא עמלק הוא עשו אבי אדום. בדרך בצאתכם ממצרים. כשאמרת היש ה' בקרבנו אם אין. בסבת יצר הרע שהוא תערובת חמץ והוא ערב רב:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ילקוט שמעוני על התורה

הירא את דבר ה' מכאן היה ר' שמעון בן יוחאי אומר הטוב שבנחשים רצוץ את מוחו, כתיב ויקח שש מאות רכב מהיכן היו ואם תאמר משל מצרים והלא כבר נאמר וימת כל מקנה מצרים ואם תאמר משל פרעה היו והלא כבר נאמר הנה יד ה' הויה במקנך ואם תאמר משל ישראל היו והלא כבר נאמר וגם מקננו ילך עמנו משל מי היו הירא את דבר ה' נמצינו למדין שמהן היה תקלה לישראל, וה' נתן קולות בזכות התורה שניתנה בקולות שנאמר וכל העם רואים את הקולות, וה' וכל סנקליטין שלו גזרו שירד הברד, וימטר ה' בתחילה מטר וכשירד נעשה ברד שנאמר וימטר ה' ברד למה שאין הרעה דרה אצל הקב"ה, המטר היה יורד והיה הרוח נכנס בו ועושה אותו ברד שנאמר רוח סערה עושה דברו, (כתוב ברמז ת"פ) ויהי ברד ואש מתלקחת ר' יוסי בר חנינא אמר צלוחית של ברד מלאה אש, רבי נחמיה אמר אש וברד פתוכין זה בזה, אמר ר' חנן טעמא דרבי יהודה כהדא פרטתא דרמונא (פירוש כקליפת הרימון) דחרצנתיה מתחמי מלגיו, טעמא דרבי נחמיה כהדא אשתא דקנדילא שזגיו נראים מחוץ דמיא ומשחא מערבין כחדא והיא דלקא גביהון ויהי ברד ואש מתלקחת אמר רבי יהודה ברבי סימון מתקהא לעשות שליחותיה, אמר ר' אחא משל למלך שהיו לו שני לגיונות קשים והיו נלחמין זה בזה וכיון שהגיעה מלחמתו של מלך עשו שלום ביניהם והלכו ועשו מלחמתו של מלך, כך אש וברד רכובים (צריך לומר דבובים) זה בזה וכיון שהגיעה מלחמתו של הקב"ה במצרים עשו שלום ביניהם והלכו ועשו מלחמתו ולעשות נס בתוך נס הדא הוא דכתיב המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו, אמר ר' יעקב דכפר חנין המשל זה מיכאל ופחד זה גבריאל לא זה מזיק את זה ולא זה מזיק את זה, תנא ר' שמעון בן יוחאי הרקיע של מים והכוכבים של אש והן דרים זה עם זה ואינן מזיקין זה את זה, אמר ר' אבין לא סוף דבר בין מלאך למלאך אלא אפילו מלאך עצמו חציו אש וחציו מים והוא עושה שלום בו דכתיב ופניו כמראה ברק וגויתו כתרשיש, אמר ר' יוחנן מימיה לא ראתה חמה פגימתה של לבנה ולא מזל חמי מה דקדמוי אמר רבי כולהון סלקין כהדין דסלקין בסולמא הפוך לקיים מה שנאמר עושה שלום במרומיו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ילקוט שמעוני על התורה

וישם לך שלום. שלום בכניסתך, שלום ביציאתך, שלום עם כל אדם. שאלה בלוריא הגיורת את רבן גמליאל כתיב אשר לא ישא פנים וכתיב ישא ה' פניו אליך, נטפל לה רבי יוסי הכהן, אמר לה אמשול לך משל, למה הדבר דומה לאדם שנושה בחברו מנה וקבע לו זמן לפני המלך ונשבע לו בחיי המלך, הגיע זמן ולא נתן לו כלום, בא לפייס את המלך ואמר לו עלבוני מחול לך לך ופייס את חברך, הכא נמי כאן בעבירות שבין אדם לחברו כאן בעבירות שבין אדם למקום, עד שבא רבי עקיבא ולמד, כאן קודם גזר דין כאן לאחר גזר דין. רבי (חנניה) [חנינא] סגן הכהנים אומר וישם לך שלום בביתך. רבי נתן אומר זה שלום מלכות בית דוד שנאמר למרבה המשרה ולשלום אין קץ. (רבי אומר) [ד"א] זה שלום תורה שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. גדול השלום ששינה [הקב"ה] במעשה שרה שנא' ואני זקנתי. גדול השלום ששינה הקבה" מפני השלום. גדול השלום ששם שנכתב בקדושה אמר המקום ימחה על המים בשביל שלום, להטיל שלום בין איש לאשתו. ר' אליעזר [בנו של רבי אלעזר] הקפר אומר גדול השלום שאפילו ישראל עובדין ע"ז ושלום ביניהן, כביכול אמר הקב"ה אין השטן נוגע בהן שנאמר חבור עצבים אפרים הנח לו, אבל משנחלקו מה נאמר בהן חלק לבם עתה יאשמו יערוף מזבחותם ישדד מצבותם, הא גדול השלום ושנואה המחלוקת. גדול השלום שאפילו בשעת מלחמה צריכין שלום, שנאמר כי תקרב אל עיר להלחם עליה (לתפשה) וקראת אליה לשלום, וכתיב ואשלח מלאכים וגו', וכתיב ויאמר מלך בני עמון אל מלאכי יפתח וגו' ועתה השיבה אתהן בשלום. גדול השלום שאפילו מתים צריכין שלום, שנאמר ואתה תבוא אל אבותיך בשלום תקבר בשיבה טובה, ואומר בשלום תמות ובמשרפו אבותיך וגו'. גדול השלום שניתן לעושי תשובה שנאמר בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו. גדול השלום שניתן בחלקן של צדיקים שנאמר יבא שלום ינוחו על משכבותם הולך נכחו. גדול השלום שלא ניתן בחלקן של רשעים שנאמר אין שלום אמר ה' לרשעים. גדול השלום שניתן לא הבי תורה שנאמר וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך גדול השלום שניתן לענוים שאמר וענוים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום. [גדול השלום שניתן לעושי צדקה והיה מעשה הצדקה שלום]. גדול השלום ששמו של הקב"ה קרוי שלום, שנאמר ויקרא לו ה' שלום. רבי (חנניה) [חנינא] סגן הכהנים אומר גדול השלום ששקול נגד כל מעשה בראשית שנאמר יוצר אור ובורא חשך עושה שלום. גדול השלום שהרי עליונים צריכין שלום שנאמר עושה שלום במרומיו, והלא דברים ק"ו ומה אם במקום שאין איבה ושנאה ובעלי דבבא צריכין שלום, ק"ו למקום שיש בו כל המדות הללו. גדול השלום שניתן לצדקים שבשעה שהן נפטרין מן העולם שלש כתות של מלאכי שלום מקדימין אותן, הראשונה אומרת יביא שלום, השניה אומרת ינוחו על משכבותם, והשלישית אומרת הולך נכחו, ולא דין לצדיקים [אלא] שמיתתן ביד כבוד שנא' והלך לפניך צדקך כבוד ה', יאספך, ולא עוד אלא שהן מקלסים לפניהם ואומרים יביוא שלום ינוחו על משכבותם הולך נכחו. גדול השלום שהוא נמנע מן הרשעים, שבשעה שהן מתים שלש כתות של מלאכי חבלה מקדימין אותן, הראשונה אומרת אין שלום, השניה אומרת מר ה' לרשעים השלישית אומרת למעצבה תשכבון, ולא דיין לרשעים [אלא] שמיתתן ביד מחבלים שנא' ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים, הדפוהו מאור אל חשך ומתבל ינדוהו, יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך ה' דוחה, ולא עוד אלא שהם מתקנטרין לפניהם, ואומר אין שלום אמר ה' למעצבה תשכבון.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ילקוט שמעוני על התורה

זמין למנויי פרימיום בלבד
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא