Quotation_auto על איוב 28:10

דבר אחר שהוא עשוי שדים שהוא מניק את בניו כשדים. עמק שוה ששם הושוו כל האומות וקצצו לו ארזים ועשו לו בימה והושיבוהו למעלה והיו מקלסין אותו ואמרו שמענו אדוני נשיא אלהים אתה בתוכנו אמרו לו מלך אתה עלינו נשיא אתה עלינו אלהים אתה עלינו אמר להם אל יחסר העולם מלכו אל יחסר העולם אלוהו. עמק סוכות שהיה מסוכך באילנות גפן ותאנה ורמון אגוז ושקד תפוח ופרסק. הוא ים המלח לא היה שם ים אלא צנורות היאור נתבקעו ונעשו ים הדא הוא דכתיב בצורות יאורים בקע. שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר רבי יוסי אומר י"ב וי"ג הרי כ"ה. רבן שמעון בן גמליאל אומר כלהון י"ג שנה היו. ומה מקיים רבן שמעון בן גמליאל ובארבע עשרה שנה בארבע עשרה שנה למרדן. ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר בעל קורה טוען בעוביה. ויכו את רפאים בעשתרות קרנים בעשתרות דקרניא. ואת הזוזים בהם ית זיותנא דבהון. ואת האימים בשוה קריתים תרתין אינון. ואת החורי זו מטרפולין שבררו אותה ויצאה לה לחירות בדור הפלגה. עד איל פארן עד מישרא דפארן. וישובו ויבואו אל עין משפט היא קדש לא באו להזדווג אלא בתוך גלגל עינו של עולם בקשו לסמותה וכו' (בב"ר פמ"ב). ויכו את כל שדה העמלקי עדיין לא עמד עמלק אלא מגיד מראשית אחרית. וגם את האמורי היושב בחצצן תמר בעין גדי דתמרייא. ארבעה מלכים את החמשה ויכלו להם. ועמק השדים בארות בארות חמר בירין בירין מסקן חמרא וינוסו מלך סדום ועמורה ויפלו שמה רבי יהודה אומר ויפלו שמה אלו האוכלוסים והנשארים הרה נסו אלו המלכים. ר' נחמיה אומר ויפלו שמה אלו המלכים והנשארים הרה נסו האוכלוסין. על דעתיה דרבי יהודה ניחא על דעתיה דרבי נחמיה לא ניחא. בשעה שירד אבינו אברהם לכבשן האש וניצול יש מאומות העולם שהיו מאמינים ויש מהם שלא היו מאמינים כיון שירד מלך סדום לחמר וניצול התחילו מאמינים לשעבר. ואת כל אכלם אלו הכותבות. ויקחו את לוט ואת רכושו בן אחי אברהם כך עשו ללוט נתנו אותו בסירה ונטלו אותו עמהם כל כך למה והוא יושב בסדום לקיים מה שנאמר הולך את חכמים יחכם וגו'. ויבוא הפליט הוא עוג הוא פליט ולמה נקרא שמו עוג שבא ומצא אברהם עוסק במצות עוגות והוא לא נתכוון לשם שמים אמר אברהם זה קנאי הוא עכשיו אני אומר לו שנשבה בן אחיו והוא יוצא למלחמה ונהרג ואני נוטל את שרי אשתו. אמר ליה הקב"ה שכר פסיעותיך אתה נוטל שאתה מאריך ימים. ועל שחשבת להרוג את הצדיק חייך שאתה רואה אלף אלפים מבניו ואין סופו של אותו האיש ליפול אלא בידם שנאמר ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו כי בידך נתתי אותו:

ויקחו אליך. א"מ הקב"ה משה לך אני מגלה טעמיה אבל לאחרים חוקה. כתיב והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון, הדברים שמכוסים מכל בעולם הזה עתידין הן להיות צפים לכם כהדין בולוס. הדא הוא דכתיב והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתים ולא עזבתים. אלה הדברים אעשה אין כתיב כאן אלא עשיתים כבר עשיתים גליתים לרבי עקיבא וחבריו. אמר רבי אחא דברים שלא נגלו לו למשה נגלו לרבי עקיבא שנאמר וכל יקר ראתה עיני זה רבי עקיבא. ויקחו אליך רבי יוסי בר חנינא אומר רמז שכל הפרות כלות ושלו קיימת. רבי אחא בשם רבי יוסי חנינא אומר בשעה שעלה משה למרום שמע קולו של הקב"ה שיושב ועוסק בפרשת פרה ואומר הלכה בשם אומרו, אליעזר בני אומר פרה בת שתים עגלה בת שנתה, אמר משה לפני הקב"ה רבון העולמים העליונים והתחתונים ברשותך ואתה יושב ואומר הלכה משמו של בשר ודם, א"ל משה צדיק אחד עתיד לעמוד בעולמי ועתיד לפתוח בפרשת פרה תחלה, רבי אליעזר אומר פרה בת שתים עגלה בת שנתה, אמר לפניו רבש"ע יהי רצון שיצא מחלצי א"ל הקב"ה חייך שיצא מחלציך הה"ד ושם האחד אליעזר ושם אותו המיוחד אליעזר. פרה אדומה מפני מה כל הקרבנות באים זכרים והיא נקבה, אמר רבי אייבו משל לבן שפחה שטנף פלטין של מלך אמר המלך תבוא אומו ותקנח הצואה, כך אמר הקב"ה תבוא פרה ותכפר על מעשה העגל. פרה זו מצרים שנאמר עגלה יפהפיה מצרים. אדומה זו בבל שנאמר אנת הוא רישא דדהבא. תמימא זו מדי. אמר רבי חייא בר אבא מלכי מדי תמימים היו אין להקב"ה עליהם אלא עבודת אלילים שקבלו מאבותיהם בלבד. אשר אין בה מום זה יון, אלכסנדרוס מוקדון כד חמא לשמעון הצדיק הוה קאים ליה על רגלוהי ואמר בריך אלהא דשמעון הצדיק, אמרו לו בני פלטין דידיה מן קמי יהודאי את קאים, אמר להון כד אנא נחית לקרב כדמותיה אנא חמי ונצח. אשר לא עלה עליה עול זה זו מלכות רביעיתצ שלא קבלו עליהן עול של הקב"ה, ולא דיה שלא קבלה אלא מחרפת ומגדפת ואומר מי לי בשמים. ונתתם אותה אל אלעזר הכהן אל אל עוזר. והוציא אותה אל מחוץ למחנה מלמד שהוא עתיד לדחוץ את שרה של כרך גדול ממחיצתו. ושחט אותה לפניו שנאמר כי זבח לה' בבצרה וגו', א"ר ברכיה טבח גדול בארץ יהיה. ושרף את הפרה לעיניו ויהיבת ליקודת אשא. את עורה ואת בשרה וגו' היא ודוכסיה ואיפרכיה ואיסתרטליטיה כד"א הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחובליך מחזיקי בדקך ועורבי מערבך. אמר שמואל בר רב יצחק אפילו אותם שהם מקהלי ובאו ונדבקו בקהלך אף הם יפלו בלב ימים ביום מפלתך,