Quotation_auto על איוב 38:12

ויבדל אלקים רבי יהודה בר סימון הבדיל לו רבנין אמרין הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא משל למלך שהיה לו מנה יפה והבדילו לבנו. ויבדל הבדלה ממש משל למלך שהיו לו שני איסטרטיגין אחד שליט בעיר ואחד שליט במדינה והיו שניהן מריבין זה עם זה זה אומר ביום אני שליט וזה אומר ביום אני שליט קרא המלך לראשון ואמר יום יהיה תחומך וכן לשני לילה יהיה תחומך, הוא שהקב"ה אמר לאיוב המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו כמה דאת אמר יוצר אור ובורא חשך עושה שלום במרומיו כשבראו עושה שלום ביניהן. ויקרא אלקים לאור יום לא הוא אור ולא הוא יום תני אורה שנברא בששת ימי בראשית להאיר ביום אינה יכולה שהיא מכהה גלגל חמה ובלילה אינה יכולה שלא נבראת אלא להאיר ביום והיכן היא גנוזה ומתוקנת לצדיקים לעתיד לבוא שנאמר והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה וגו' ולא ברביעי נתלו המאורות אלא כאנש דאמר כן וכן אנא אפקד לשבעת יומי דמשתותי. ויקרא אלקים לאור יום, אין הקב"ה מיחד שמו על הרעה אלא על הטובה. ולחשך קרא אלקים לילה אין כתיב כאן אלא ולחשך קרא לילה: