Quotation_auto על איוב 39:30

אמר רב ששת הרישהיתה עינו סמויה וחטטה עבד יוצא בה לחירות מ"ט מחוסר אבר הוא ותנא תונא תמות וזכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעוף יכול אפילו יבשה גפה וכו'. קרבנו היחיד מביא עוף ואין הצבור מביא עוף. והלא דין הוא עולת בהמה באה בנדר ובנדבה ועולת העוף באה בנדר ובנדבה מה עולת בהמה שבאה בנדר ובנדבה באה נדבת צבור אף עולת העוף שבאה בנדר ובנדבה באה בנדבת צבור. מנחה תוכיח שבאה בנדר ובנדבה ואינה באה בנדבת צבור. לא אם אמרת במנחה שאינה באה בנדבת שנים תאמר בעולת העוף שבאה נדבת שנים. שלמים יוכיחו שהן באין נדבת שנים ואין באין נדבת צבור. מה לשלמים שאין באין נדבת צבור שהרי נתמעטו בתמות וזכרות תאמר בעולת העוף שתבוא נדבת צבור שהרי נתרבה בתמות וזכרות תבוא נדבת צבור, תלמוד לומר קרבנו היחיד מביא עוף ואין הצבור מביא עוף. מדין אחר ומה עולת בהמה שמעט הכתוב הבאתה ואינה באה נקבות מזכרים ובעלי מומין כתמימין הרי היא באה נדבת צבור. עולת העוף שריבה הכתוב הבאתה ובאה נקבות כזכרים ובעלי מומין כתמימין אינו דין שתבוא נדבת צבור תלמוד לומר קרבנו היחיד מביא עוף ואין הצבור מביא עוף. יכול כשם שאינה באה נדבת צבור כך לא תבוא מנחת שנים תלמוד לומר והקריבו מלמד שבאה נדבת שנים. ר' אומר הרי הוא אומר אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אר יקריבו לה' למד על הקדשים שהן באין שותפות אלא שסלק הכתוב את המנחה. יכול כל העוף כולו יהא כשר תלמוד לומר והקריב מן התורים או מן בני היונה את קרבנו, אין לך בעוף אלא תורים ובני יונה, תורים גדולים ולא קטנים, והלא דין הוא ומה בני יונה שלא הוכשרו להביא גדולים הוכשרו להביא קטנים תורים שהוכשרו להביא גדולים אינו דין שהוכשרו להביא קטנים. תלמוד לומר תורים גדולים ולא קטנים, בני יונה קטנים ולא גדולים, והלא דין הוא ומה אם תורים שלא הוכשרו להביא קטנים הוכשרו להביא גדולים בני יונה שהוכשרו להביא קטנים אינו דין שהוכשרו להביא גדולים תלמוד לומר בני יונה קטנים ולא גדולים. יכול כל התורים יהו כשרים וכל בני היונה יהו כשרים תלמוד לומר מן התורים ולא כל התורים. מן בני היונה ולא כל בני יונה פרט לתחלת הצהוב שבזה ושבזה. הא מאימתי התורים כשרין משיזהיבו ומאימתי בני יונה פסולים משיצהיבו. בני יונה קטנים ולא גדולים. מאי תלמודא אמר רבא לא לישתמיט קרא ולכתוב מן בני התורים או מן היונים בני יונה דכתב רחמנא קטנים אין גדולים לא. ואימא תורים אי בעי גדולים לייתי אי בעיקטניםלייתי, דומיא דבני יונה מה בני יונה קטנים אין גדולים לא אף תורים גדולים אין קטנים לא. תני רבי יעקב קרחה מאימתי בני יונה כשרים משיעלעו והוא תני לה והוא אמר לה ואפרוחיו יעלעו דם אמר אביי מכי שמיט גדפא מניה ואתי דמא: