Quotation_auto על איוב לז:11
צרור המור על התורה
ואמר ופרעה חולם. לרמוז שאע"פ שלא היה ראוי לחלום הזה מצד פרעה. היה ראוי מצד שהגיע אורו של יוסף. וזהו ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חולם כמו שחלם יוסף. ולזה אמר ופרעה ולא אמר פרעה. להורות שחלומות אלו היו להשלים חלומות יוסף. ולהשלים מאמר השם שאמר כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם. וכמו שאחז"ל ראוי היה יעקב לירד למצרים בשלשלאות של ברזל ומפני זכותו וזכות יוסף סבב השם שירד בכבוד גדול למצרים. ולכן בזכות יוסף גלה סודו לפרעה הרשע להשלים עצת מלאכו שחלם. והנה אנחנו מאלמים אלומים וכן והנה השמש והירח וגומר. וכמו שיוסף חלם שני חלומות מענין אחד. כן פרעה חלם שני חלומות מענין אחד והכל חלום אחד. כי רוב תבואות בכח שור. וכנגד חלום אלומות יוסף. חלם פרעה והנה ז' שבלים. וכנגד והנה השמש והירח. חלם פרעה והנה מן היאור וכן עומד על היאור. כי היאורות הם כמו מאורות ותרגום יאור נהרא. ונהר הוא לשון אור כמו הבוקר אור תרגומו צפרא נהר. וכן יפיץ ענן אורו הוא כמאמרם ז"ל לשון אור המוזכר באליהו הוא לשון מטר. ופרות פרעה ראויות ליוסף כמאמרם ז"ל בן פורת יוסף בן פורת עלי עין בין פרות יוסף. וכל זה לפי שהקב"ה מגלגל גלגולים בונה עולמות ומחריבם להשלים דברו. לפי שארץ מצרים היתה ריקנית מכסף וזהב. והקב"ה הבטיח לאברהם אהובו ואח"כ יצאו ברכוש גדול. הביא רעב על כל הארצות ובארץ מצרים היה לחם. בענין שיביאו הכל כספם וזהבם אתם לשם ה'. בענין שימלא ארץ מצרים כסף וזהב לתת לישראל שכר טרחם. עד שלסבה זה רצה הקב"ה להשפיע על פרעה שפע נבואיי ולגלות לו סודות גדולים מהעתידות. בענין שבזה וינצלו את מצרים ועשאוה כמצולה שאין בה דגים. וזה רמוז בחלומו שראה ז' פרות יפות מראה ובריאות בשר. כמו שהיו המצריים שמנים וטובים בארץ טובה כגן ה' כארץ מצרים. ובאו עליהם ז' פרות אחרות רעות מראה מבחוץ ולא מבפנים. הם ישראל מעונים בכור גלות ותאכלנה לפרות היפות. וכן שבע שבלים דקות ושדופות קדים בולעות שבעה שבלים בריאות וטובות. בעניין שנשארו המצריים ריקנים מכל ואוכלים אותם שאר עמים ועורם מעליהם הפשיטו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
דבר אחר ארץ הרים ובקעות מגיד שלא שוו טעם פירות הר לטעם פירות בקעה, אין לי אלא שלא שוו טעם הר לטעם בקעה, מנין שלא שוו טעם הר והר טעם בקעה ובקעה, תלמוד לומר ארץ הרים ובקעות, הרים הרים הרבה, בקעות בקעות הרבה. ר"ש בן יוחאי אומר שנים עשר ארצות ניתנו כנגד שנים עשר שבטים ולא שוו טעם פירות שבט זה לטעם פירות שבט זה. ואלו הן כי הארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה. והארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה. ארץ הרים ובקעות. ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה. כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה. ארץ נחלי מים. ארץ חטה ושעורה. ארץ זית שמן ודבש. ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם. ארץ אשר אבניה ברזל. על הארץ הטובה אשר נתן לך. ארץ זבת חלב ודבש, הרי שנים עשר ארצות כנגד שנים עשר שבטים. ר' יוסי בן משולם אומר מנין אתה אומר שכשם שנתנו מטעמים בארץ כך נתנו מטעמים בים, תלמוד לומר ולמקוה המים קרא ימים, [והרי ים אחד הוא שנאמר יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד], מגיד שלא שוו טעם דג העולה מכעו לטעם דג העולה (מצידון) [מצור], ולא העולה (מצידון) [מצור] לעולה מאספמיא, או לפי שעפרו של הר קל ושבל בקעה שמן יכול יהו מים גורשין את העפר (ממקום) [למקום] בקעה ותהא בקעה מחוסרת מים, תלמוד לומר ארץ הרים (וגבעות) [ובקעות], הרים לפי מה שהן [בקעה לפי מה שהיא]. וכן הוא אומר שאלו מה' מטר בעת מלקוש וגו' לאיש עשב בשדה. או לפי שארץ ישראל מכופלת בהרים יהא גלוי שותה ושאינו גלוי אינו שותה, תלמוד לומר למטר השמים תשתה מים, גלוי ושאין גלוי שותה. וכן הוא אומר אף ברי יטריח עב וגו' והוא מסבות מתהפך וגו' שהעננים מקיפות אותה ומשקות אותה מכל רוח. או לפי ששותה מי גשמים אבל אינה שותה מי נחלים, תלמוד לומר ארץ נחלי מים. או לפי ששותה מי נחלים אבל אינה שותה מי שלגים, תלמוד לומר כאשר ירד הגשם והשלג וגו' ואומר כי לשלג יאמר הוא ארץ. או לפי ששותה מי שלגים אבל אב ינה שותה מי טללים, תלמוד לומר למטר השמים תשתה מים כשהוא אומר מים אף מי טללים שותה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy