Quotation_auto על במדבר 10:4
ילקוט שמעוני על התורה
ויקרא אלהם משה וישובו אליו. לפי שנאמר ותקעו בהן ואם באחת יתקעו אבל לא שמענו להיכן הריני דן נאמר כאן תקיעה בעדה ונאמר תקיעה בנשיאים מה תקיעה האמורה בעדה בפתח אהל מועד אף תקיעה האמורה בנשיאים בפתח אהל מועד. או הקודם במקרא קודם למעשה תלמוד לומר וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל הואיל ונאמרו דברות בתורה סתם ופרט באחת מהן שהנשיאים קודמין אף פורט אני בכל דברות שבתורה שהנשיאים קודמים. רבי יונתן אומר אינו צריך שהרי כבר נאמר ויקרא אלהם משה וישובו אליו אהרן וכל הנשיאים וגו' ואחרי כן נגשו כל בני ישראל הואיל ואמור דבור בתורה סתם ופרט לך הכתוב באחד מהם שהנשיאים קודמים וכו'. ומה תלמוד לומר אל ראשי המטות בא ללמדך שאין התרת נדרים אלא במומחין. ויצא ודבר אל בני ישראל (כתוב ברמז רפ"ב):
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
עשה לך שתי חצוצרות. בארחת יסעו ובאחת יחנו שנאמר ואם באחת יתקעו ונסעו. תקעו והריעו נוסעין המחנות קדמה. הריעו בשניה נסעו המחנות תימנה. אמר הקב"ה בעולם הזה נתתי תורתי בקול שופר, לעתיד לבא אני מכנס גלותכם בקול שופר שנאמר ביום ההוא יתקע בשופר גדול וכו'. עשה לך שתי חצוצרות (יט) למה נאמרה פרשה זו, לפי שהוא אומר על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו שומע אני הואיל ונוסעין ע"פ הדבור וחונין על פי הדבור יכול לא יהו צריכין חצוצרות, תלמוד לומר עשה לך שתי חצוצרות. אבא חנן אמור משום רבי אליעזר למה נאמרה פרשה זו, לפי שנאמר בעת ההיא אמר ה' אלי פסל לך ולא היו אלא משל צבור הא מה ת"ל קח לך, עשה לך, בשל צבור הכתוב מדבר. חצוצרות מיעוט חצוצרות שתים. או אם רצה להוסיף יוסיף, ת"ל שתי חצוצרות שלא (למנוע) [שלא להוסיף ולא לגרוע מהם]. שתי חצוצרות שיהו שוות במראה ובנוי. מקשה אין מקשה אלא מן קשה ומעשה אומן ומעשה קורנס, והיו לך למקרא העדה שתהא מזמן בהן את העדה ומסיע בהן את המחנות, אלעזר בן מתיא אמר למדתך תורה להיות שולחני לומר כסף מן הקשה זהב מן הקשה יפה מן הרך. לפי שנאמר שתי חצוצרות כסף מצוה, יכול אם היו של זהב (לא) יהיו כשרות ת"ל כסף [והיו] בזמן שהן כסף כשרות אם אינן כסף אינן כשרות. לפי שנאמר חצוצרות כסף יכול אתה עושה לכנוס (כ) אמרת תעשה עשה אתה לכנוס, ר' יהודה אומר שומע אני מיעוט חצוצרות שתים, הא מה אני מקיים שתי, שיהו שתיהם שוות:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
ובהקהיל את הקהל. למה נאמר לפי שהוא אורמ ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה מה הקהל את העדה בשתים אף הקהל את הקהל בשתים. אי מה הקהל את העדה תוקע ומריע ותוקע אף הקהל את הקהל תוקע ומריע ותוקע, ת"ל ובהקהיל וגו'. ובני אהרן הכהנים יתקעו למה נאמר לפי שהוא אומר ואם באחת יתקעו שומע אני אף ישראל במשמע, ת"ל ובני אהרן הכהנים יתקעו. הכהנים בין תמימים ובין בעלי מומין דברי ר' טרפון, רבי עקיבא אומר תמימים ולא בעלי מומים, נאמר כאן כהנים ונאמר להלן כהנים מה כהנים האמורים להלן תמימים ולא בעלי מומין אף כהנים האמורים כאן תמימין ולא בעלי מומין. א"לרבי טרפון עד מתי אתה מגבב ומביא עלינו עקיבא איני יכול לסבול אקפח את בני אם לא ראיתי שמעון אחי אמי שהיה חגר ברגלו אחת שהוא עומד ומריע בחצוצרות. אמר לו הן שמא בהקהל שבעלי מומין כשרין בהקהל (כב) ביוה"כ וביובל, אמר לו העבודה שלא בדית, אשריך אברהם אבינו שיצא עקיבא מחלציך, טרפון ראה ושכח, עקיבא דורש מעצמו ומסכים להלכה הא כל הפורש ממך כפורש מחייו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy