Quotation_auto על במדבר 11:26

יאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר שומע אני שהיה הדיבור למשה ולאהרן (כתוב ברמז קפ"א), בארץ מצרים חוץ לכרך, או אינו אלא בתוך הכרך כשהוא אומר כצאתי את העיר וגו' והלא דברים קל וחומר ומה אם תפילה הקלה לא התפלל משה אלא חוץ לכרך, דיבור החמור דין הוא שלא נדבר עמו אלא חוץ לכרך, ומפני מה לא נדבר עמו בתוך הכרך לפי שהיתה מלאה שקוצים וגלולים, עד שלא נבחרה ארץ ישראל היו כל הארצות כשרות לדברות משנבחרה ארץ ישראל יצאו כל הארצות, עד שלא נבחרה ירושלים היו כל המקומות כשרות להקרבה משנבחרה ירושלים יצאו כל המקומות שנאמר השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה, עד שלא נבחר בית עולמים [היתה ירושלים לשכינה משנבחר בית עולמים] יצאה ירושלים שנאמר כי בחר ה' בציון וגו' ואומר זאת מנוחתי עדי עד עד שלא נבחר אהרן היו כל ישראל ראויין לכהונה, משנבחר אהרן יצאו כל ישראל שנאמר (הלא לכם לדעת) [לחק עולם ברית מלח וגו'], ואומר והיתה לו ולזרעו אחריו, עד שלא נבחר דוד היו כל ישראל ראויין למלכות, משנבחר דוד יצאו כל ישראל שנאמר הלא לכם לדעת כי ה' אלהי ישראל נתן ממלכה לדוד, ואם תאמר דן אני מן הנביאים שנדבר עמהן בחוצה לארץ לא נדבר עמהן אלא בזכות אבות שנאמר קול ברמה נשמע וגו' כה אמר ה' מנעי קולך מבכי וגו' ויש תקוה לאחריתך, ויש אומרים אף על פי שנדבר עמהן בחוצה לארץ בזכות אבות לא נדבר עמהן אלא במקום טהרה של מים שנאמר ואני הייתי על אובל אולי ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל, היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן וגו' על נהר כבר ויש אומרים נדבר עמו בארץ ונדבר עמו בחוץ לארץ שנאמר היה [שנדבר עמו בארץ] היה שנדבר עמו בחוץ לארץ, היה ר' אלעזר בר' צדוק אומר הרי הוא אומר קום צא אל הבקעה מגיד שהבקעה כשרה, תדע שאין השכינה נגלית בחוצה לארץ שנאמר ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה', וכי מלפני ה' הוא בורח והלא כבר נאמר אנא אלך מרוחך וגו' אם אסק שמים שם אתה וגו', אלא אמר [יונה] אלך לי לחוצה לארץ שאין השכינה נגלית, לאמר צא ואמור אליהם מיד שנאמר ויצא ודבר [דברי ר' ישמעאל], רבי אליעזר אומר צא ואמור להם והשיבני שנאמר וישב משה את דברי העם אל ה', ואומר והנה האיש לבוש הבדים משיב דבר, ואומר התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו, ר' שמעון בן עזאי אומר לאמר בקול שאתה שומע בו את למד, ר' עקיבא אומר צא ואמור להם בזכותן הוא מדבר עמי שכל שלשים ושמונה שנה שהיה כועס על ישראל לא היה מדבר עם משה שנאמר ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה וידבר ה' אלי לאמר אלי היה דבור, אמר ר' שמעון בן עזאי איני כמשיב על דברי ר' עקיבא אלא כמוסיף על דבריו ולא עם משה בלבד נדבר עמו בזכותן של ישראל אלא אף שאר הנביאים לא נדבר עמהן אלא בזכותן של ישראל שנאמר ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם, ואומר ויהי מקצה שבעת ימים ויהי דבר ה' אלי לאמר, ויהי מקץ עשרת ימים ויהי דבר ה' אל ירמיהו, וכן אתה מוצא בברוך בן נריה שהיה מתרעם לפני הקב"ה אמר אוי נא לי כי יסף ה' יגון על מכאובי, מה נשתניתי מכל תלמידי הנביאים, יהושע שמש את משה ושרתה עליו רוח הקודש, אלישע שמש את אליהו ושרתה עליו רוח הקודש, ואני מה נשתניתי מכל תלמידי הנביאים, יגעתי באנחתי וגו' אין מנוחה אלא נבואה שנאמר ותנח עליהם הרוח, ואומר נחה רוח אליהו על אלישע, ואומר ונחה עליו רוח ה', בוא וראה מה המקום משיבו כה תאמר אליו כה אמר ה' הנה אשר בניתי אני הורס וגו' ואתה תבקש לך גדולות אל תבקש, ואין גדולות אלא נבואה שנאמר ספרה נא לי את כל הגדולות אשר עשה אלישע קרא אלי ואענך ואגידה לך גדולות ובצורות לא ידעתם, אמר ברוך בן נריה כרם אין סייג למה, צאן אין רועה למה, כי הנני מביא רעה על כל בשר וגו' ונתתי לך את נפשך לשלל, הא בכל מקום את מוצא שאין הנביאים מתנבאין אלא בזכותן של ישראל: