Quotation_auto על במדבר 11:29

ואמר וישארו שני אנשים במחנה. להורות כי המשפיל עצמו לכבוד השם הקב"ה מגביהו. ולכן אלדד ומידד לפי שעשו עצמם שיריים. ולא רצו לצאת האהלה כדי שלא ליטול עטרה. הקב"ה הגביהם וקראם בשמם. וזהו שם האחד אלדד לפי שהיה מיוחד. ושם השני והדומה לו מידד. ולכן אמר שני אנשים צדיקים וגבורים בנבואתם. כאומרו בשמואל זרע אנשים עד שאמרו שהיו אחיו של משה מן האב. וזהו שם האחד אלדד. כלומר איני בא מיוכבד דודתו. וכן שם השני מידד מי הוא דד. לרמוז שאינו בא מצד יוכבד דודתו. והמה בכתובים. למעלה ולמטה. כאמרו כל הכתוב לחיים בירושלם. ואמר משה מחני נא מספרך אשר כתבת ואומר ה' יספור בכתוב עמים. ועכ"ז לא יצאו האהלה. ואמר וירץ הנער להורות שהיה זה מעשה נערות. כי יודע היה משה זה ואין כל דבר נעלם ממנו. ולכן לא השיב לו דבר. ולפי שראה יהושע שמשה לא ענה לו דבר קנא אל דברי הנער. וזהו ויען יהושע. ולפי שדברי יהושע היו ג"כ דברי בחור ולא דברי זקן. כתב בכאן משרת משה מבחוריו. לרמוז שאחר שהיה משרת משה שהיה עניו מכל האדם ולא היה בו קנאה ושנאה. כן היה ראוי שיהיה יהושע. אחר שהוא משרת משה. כאומרו כעבד כאדוניו. והוא לא למד ממנו אלא נטה אחרי הבחורים ונתלבש בלבוש הקנאה ואמר אדוני משה כלאם. וכי בשביל שהיו עוסקים בתורה ובנבואה היו ראויים לעונש. עד שלזה תרצו רז"ל ואמרו שהיו אומרים משה מת ויהושע מכניס את ישראל לארץ. וזאת מעלה גדולה ביהושע שהיה חושש לכבוד רבו יותר מעל תועלתו. ועכ"ז לא נתקררה דעת משה. כי אחר שהיתה נבואה. מוכרחים היו לאומרה. ולכן א"ל המקנא אתה לי. כלומר או אתה מקנא בשבילך לפי שאתה עתיד להיות נביא. או אתה מקנא בשבילי. וזהו המקנא אתה לי. מי יתן כל עם ה' נביאים. בתנאי שיתן ה' את רוחו עליהם. ובזה הראה משה ג"כ שמעלתו היתה לכבד את תלמידו כגופו. ולא רצה לומר לו שהיה מקנא בשביל עצמו אלא בשביל משה. ועכ"ז לא ישרו דבריו בעיניו. ולכן תמצא שאמרו ז"ל כי ב' דברים אמר יהושע בפני משה רבו ולא ישרו דבריו בעיניו. הא' כשאמר קול מלחמה במחנה כמו שפירשתי במקומו. והב' כאן שאמר אדוני משה כלאם:

וירץ הנער יש אומרים זה יהושע כענין שנאמר ומשרתו יהושע בן נון נער. (ד"א) וירץ הנער זה גרשם בן משה. רבי שמעון אומר הרי הוא אומר ויען יהושע בן נון הא לא היה ראשון יהושע. אדוני משה כלאם אמר לו רבוני כלאם מן העולם לבני אדם שבשרוני בשורה רעה זו (כתוב ברמז רס"ד). (ד"א) אסרם בזיקים ובקולרות כמו שנאמר ונתתם אותו אל בית הכלא. ויאמר לו משה המקנא אתה לי אמר לו יהושע בך אני מקנא ולואי אתה כיוצא בי ולואי כל ישראל כיוצא בך מי יתן כל עם ה' נביאים. ויאסף משה מלמד שלא הביא המקום עליהם פורענות עד שנכנסו כל הצדיקים במחנה. א"ר לוי כל דמותיב מלה קמי רביה אזיל לשאול בלא ולד שנאמר ויען יהושע בן נון משרת משה וכתיב נון בנו יהושע בנו. ופליגא דרבי אבא בר כהנא דאמר לא נענש יהושע אלא על שבטל ישראל לילה אחד מפריה ורביה אמר ויהי בהיות יהושע ביריחו וגו' (כדכתוב ביהושע). מנין שחייב אדם בכבוד רבו ככבוד שמים שנאמר ויען יהושע בן נון וגו' אדוני משה כלאם, כשם שהמקום כלאם אף אתה רבוני כלאם. ומי יתן כל עם ה' נביאים, ב' פעמים כתוב בספר תהלים מי יתן מציון אחד בספר א' ואחד בספר ב', ולמה, א"ר לוי הרב אמר כתוב אחד והתלמיד אמר כתוב אחד. הרב אמר מי יתן והיה לבבם זה להם והתלמיד אמר ומי יתן כל עם ה' נביאים, ולא דברי הרב ולא דברי התלמיד מתקיימין בעוה"ז, אבל לעוה"ב מתקיימין שניהם, דברי הרב מנין שנאמר ונתתי לכם לב חדש. דברי התלמיד מנין שנאמר אשפוך את רוחי על כל בשר:

מי יתן והיה לבבם זה להם. שני פעמים כתוב בספר תהלים מי יתן מציון, אחד בספר ראשון, ואחד בספר שני ולמה כתוב, אמר רבי לוי הרב אמר כתוב אחד והתלמיד כתוב אחד, הרב אמר מי יתן והיה לבבם זה להם. והתלמיד אמר ומי יתן את כל עם ה' נביאים, ולא דברי הרב ולא דברי התלמיד מתקיימין בעולם הזה, אבל לעולם הבא מתקיימין שניהן. דברי הרב מנין שנאמר ונתתי לכם לב חדש. ודברי תלמיד מנין שנאמר אשפוך את רוחי על כל בשר. לך אמור להם וגו' (כתוב ברמז רע"ח):