Quotation_auto על במדבר 13:22

ואמר והימים ימי בכורי ענבים. להורות גודל השגחת השם עליהם. לפי שידוע שיותר יקפיד אדם על אשכול אחד בזמן שמתחילים הענבים לבכר. ממשא אחד בזמן האסיף. ולכן אמר שהזמן היה זמן בכורי ענבים. ואמר שעשה עמהם נסים גדולים שעלו בנגב ובאו עד חברון בזכות אברהם הצדיק. ואעפ"י ששם היו אחימן ששי ותלמי המה הגבורים אשר מעולם. באו עד נחל אשכול וכרתו משם האשכול. לא תאמר שהחביאו אותו תחת בגדיהם. אלא יש לך לידע שנשאוהו במוט בשנים בפרסום גדול. עד שלפי גודל הפרסום אמר שקרא למקום ההוא נחל אשכול על אודות האשכול. ועכ"ז השם הצילם ועשה עמהם נסים. והם נהפכו כקשת רמיה והפכו כל הדברים מטובה אל רעה. ואמרו טובה הארץ מאד מאד וזבת חלב ודבש היא. אבל מי יכנס אליה כי עז העם מצד עצמם. והערים בצורות גדולות מאד. ואפי' שלא יהיה העם עז ולא יהיו הערים בצורות. ילידי הענק הגבורים אשר ראינו שם. הם אנשי המלחמה ומי יוכל ללחום עמהם. ועוד רעה אחרת גדולה כי עמלק יושב בארץ הנגב. וכבר הכרתם אותו שלבו כלב האריה ונלחם בנו. כשהיו כל אנשי העולם יראים ממנו ושמעו עמים ירגזון. וכ"ש עכשיו שנתחבר עם כל אלו המלכים כנגדנו. שאין ראוי לנו לעלות שם. בענין שבזה כפרו בה' וביכלתו וחשבו שידם תושיע להם. ועכשיו שרפו ידיהם בזאת השמועה חשבו שאין להם מושיע ורב. ולפי שמשה היה רוצה לענות להם על אלו הדברים וראה שהעם התחילו לגמגם ולדבר אלו עם אלו. אמר ויהס כלב את העם אל משה שלא ידבר להם. ויאמר עלה נעלה וירשנו אותה לפי שהיא מורשה לנו מצד שבועת האבות ובזכותם. ואפי' בלא זה יכול נוכל לה מצד עצמנו. (ומה) [ולא כמו] שאתם אומרים נגד השם שנשבע לאבות חזק הוא ממנו. אחר שאין לו יכולת השבועה בטלה. ואמר ויוציאו דבת הארץ. להורות על רשעתם. כי אעפ"י שכפרו בה' וביכלתו. אם לא היו מכזיבים להוציא דבה רעה על הארץ שאינה רואה ואינה שומעת אולי היה להם תקוה. אבל אמר שהוציאו דבה על הארץ. ואמרו שהיא ארץ אוכלת יושביה. ואולי לפי שהם דלת הארץ רפי המזג ומסי ההרכבה. אינו כן אלא כל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות גדולים וגבוהים גבורים וחזקים. ועכ"ז הארץ כ"כ רעה וקשה שאוכלת אותם. וזה היה מהשגחת השם עליהם כמאמרם ז"ל והם הפכו הדברים. וכן מה שעשה השם בהשגחתו שבזמן בכורי ענבים נשאו האשכול בפרהסיא לעיני כל הגבורים והענקים ולא הזיקו להם. הפכו הדברים ואמרו ונהי בעינינו כחגבים. כלומר אעפ"י שראינו שם הנפילים ושתקו. הסבה היתה לפי שלא העריכו אותנו לפי גבורתם בערך אנשים אלא כחגבים. וזהו וכן היינו בעיניהם. וכששמעו דבריהם ותשא כל העדה. עיניהם למעלה נגד השם. ויתנו את קולם. שלא מדעת ובתאוה רעה. בענין שיכנסו דבריהם באזני השם להכעיסו בקולם. ויבכו העם בלילה ההוא. בלי סבה כאומרם ז"ל הם בכו בכיה של חנם אני אקבע להם בכיה לדורות דכתיב בכה תבכה בלילה:

רבי יוסי הגלילי אומר אחר שהכתוב שוקל מעשה ארץ מצרים למעשה ארץ כנען שנאמר כמעשה ארץ מצרים וגו' למה זכו כנענים שישבו על ארצם ארבעים שנה ושבע שנים שנאמר וחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים מפני שכבדו את אברהם אבינו שאמרו לו נשיא אלקים אתה בתוכנו וגו' זכו שישבו על ארצם מ"ז שנה. רשב"ג אומר משום ר"י בן לקיש הרי הוא אומר האדם הגדול בענקים והארץ שקטה ממלחמה בזכות אברהם שכבדו את אברהם אבינו זכו שתשקוט עליהם הארץ:

דבר אחר ואת הנגב מלמד שהראהו מערת המכפלה שאבות שוכבין בה, נאמר כאן ואת הנגב ונאמר להלן ויעלו בנגב ויבוא עד חברון. ואת הככר מלמד שהראהו שלמה בן דוד שעושה כלים לבית המקדש נאמר כאן ואת הככר ונאמר להלן בככר הירדן יצקם המלך. בקעת ירחו מלמד שהראהו גוג וכל המונו שעתידין ליפול בבקעת ירחו.