Quotation_auto על במדבר 14:2

ויבואו אלימה ושם שתים עשרה עינות מים חיים מתוקים. תחת מי מרה שלא שתו. וזה כנגד י"ב שבטי ישראל. וע' תמרים כנגד ע' זקנים. להורות שהיו ראוין ומוכנים למי התורה. אח"כ נתרעמו על הלחם. לפי שראו שהיו הולכים מדחי אל דחי. פעם יחסר להם המים. פעם יחסר להם הלחם. וכל זה בכוונה אלהית לזכך שכלם. כאומרו ויענך וירעיבך וגומר. ולפי שהיו אנוסים מהרעב ולא היו מתאוה. אמרו מי יתן מותינו ביד ה' ברשותו ובהשגחתו. ולא היו כפויים טובה. ועכ"ז היו זוכרים גלולי מצרים ואמרו בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר. ואעפ"י שהבשר היה מעט. היינו אוכלים לחם לשובע. וזה אנו מבקשים ולא תענוגים. לזה השיבם השם הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. אחר ששאלתם נכונה. אני רוצה לתת לכם לחם אבירים לזכך שכלם. וזה יהיה לשובעה כמו ששאלו. וזהו הנה ממטיר לכם לחם רב כמטר. ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו. בענין שיזכרו וישובו אל ה' ויהיו עיניהם תלויות לשמים בכל יום ויום. ולכן לא רצה לתת להם דבר חדש בחדשו או לחצי שנה. בענין שלא יבעטו בה'. וזהו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא. כי זה נסיון גדול לתת להם דבר יום ביומו. ושיהיו תלויים חייהם מנגד לילה ויומם. ולא יאמינו בחייהם. ואם יעמדו בנסיון הזה. הם ראוים לקבל התורה. ואם לאו אין ראוים. וזהו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא. בזה יהיה אות שיוכלו לסבול תורתי ופרטיה. והיה ביום הששי. כלומר לא ירד אלא דבר יום ביומו. זולת ביום הששי שיהיה משנה מפני כבוד השבת הידוע להם ממרה. ובאומרו והכינו את אשר יביאו. הודיע למשה מעלת השבת שצריכין להוסיף ולתקן מחול על קודש. וז"ש מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת. וכן אמרו אין והכן אלא שבת שנאמר והכינו את אשר יביאו. לפי שצריך הכנה וכבוד לשבת. ומשה לא נזכר מזה ולא אמרו לישראל. ולכן באו לשאול לו מה היום מיומים. ערב וידעתם כי ה' הוציא אתכם. ולא כמו שאמרתם כי הוצאתם אותנו. ובקר וראיתם את כבוד ה'. ולא כמו שאמרתם להמית את כל הקהל הזה ברעב. בשמעו את תלונותיכם על ה' ולא עלינו. כמו שאמר על משה וילונו על משה ועל אהרן. ופירש להם הדבר ואמר בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם לשובע כמו ששאלתם. ובזה תראו יכולת ה'. אעפ"י שאתם במדבר לא מקום זרע. וזאת היתה סבת תלונתם על שהיו נכנסים במדבר. וז"ש וילונו העם על משה ועל אהרן במדבר. ובשכר שאמרתם מי יתן מותנו ביד ה'. קרבו לפני ה' והתדבקו בו. כי שמע את תלונותיכם שהיו ראויות ומוכרחות. ולכן ויפנו אל המדבר. מהמקום שהיו נואשים מהלחם. משם בא להם הטוב. וזהו ויפנו אל המדבר והנה כבוד ה'. שמעתי את תלונות בני ישראל. כי האחת מוכרחת והאחרת רצונית. ולכן בין הערבים תאכלו בשר בפנים זועפות כדרז"ל. ובבקר היתה שכבת הטל. לפי שאמר הנני ממטיר לכם לחם כטל ומטר:

ויאמרו אליהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים וגו' משל למלך שעלה אחד לבימה שלו לידון הוציא דבר מפיו במה שחייב את עצמו הניח המלך את [האלוגין] שלו וחייבו בפיו, א"ל במה שהוצאת מפיך אני דנך ויהא לך כמה שאמרת, כך אמר להם הקב"ה במדבר הזה יפלו פגריכם. התחילו לומר ולמה ה' מביא אותנו וגו'. ויאמר איש אל אחיו נתנה ראש וגו' נמנו ישראל במדבר למנות דתן במקום משה ואבירם נמי במקומו של אהרן שנאמר נתנה ראש ונשובה וגו', הוי ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש ה', ומה גרמו לעצמם ותפתח ארץ ותבלע דתן וגו'. חטאו בראש ולקו בראש ומתנחמים בראש, חטאו בראש נתנה ראש ונשובה מצרימה, ולקו בראש כל ראש לחלי, ומתנחמים בראש ויעבור מלכם לפניהם וגו':